עמדת שדולת הנשים בערעור שהגישה עובדת בכירה בחברה ממשלתית שתבעה את המעסיק שלה, על אפליה בשכר, ביחס לעמיתיה הגברים. מה שמעניין הוא שהעובדת והעובדים הגברים אליהם השוותה את שכרה, לא מבצעים את אותה עבודה, אבל הם מבצעים עבודה שהיא “שוות ערך”. כלומר, עבודה שמבחינת הכישורים, המאמץ והמיומנות הנדרשים לביצוע העבודות, הן שוות ערך. החוק קובע שגם בגין עבודות שוות יש לשלם שכר שווה לגבר ואשה.
למרות קיומם המובהק של פערי שכר מגדריים בישראל, מספר התביעות שהוגשו בישראל בגין פערי שכר זעום ביותר. זאת, נוכח החסמים והקשיים הרבים הכרוכים בהגשת תביעה שכזו, ניהולה והוכחתה. דברים אלה נכונים במיוחד כשמדובר בעבודות שוות ערך. במסגרת העמדה שהגשנו לבית הדין הארצי לעבודה, הבהרנו כי על מנת למגר את התופעה הפסולה של פערי שכר מגדריים, יש חשיבות עצומה שבתי הדין יכירו בעבודות שהן שוות ערך, ויקלו על עובדות הטוענות לאפלייתן.
ככה זה כשנשים
עוזרות לנשים,
את לא נשארת לבד.