פעילות המחלקה המשפטית

פעילות משפטית

הפעילות המשפטית שלנו מגוונת ובאה לידי ביטוי במספר מישורים:

  • מתן מענה לפניות של נשים בגין הפרת זכויותיהן כנשים עובדות, במסגרת קו פתוח לסיוע וייעוץ משפטי חינם.
  • הגשת תביעות וייצוג משפטי של פונות בבתי הדין לעבודה
  • ניהול הליכים משפטיים בערכאות השונות (בג"צ, בתי המשפט לעניינים מנהליים, בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין לעבודה) בעניינים עקרוניים בעלי השלכות רוחב, בין כצד לדיון ובין כ"ידיד בית משפט".
  • קידום מדיניות וחקיקה

יעוץ משפטי חינם - הקו הפתוח לזכויות נשים בעבודה

  • קו פתוח לזכויות נשים בשוק העבודה – 03-6120000 
    פיטרו אותך בהיריון? הטרידו אותך מינית? פגעו בזכויותיך כאשה בעבודה? פני אלינו.
    במסגרת המענה בקו הפתוח אנו מייעצות ומסייעות, ללא תשלום, בכלל הנושאים הקשורים לנשים בשוק העבודה, ובכלל זה בתחומים הבאים: זכויות נשים במהלך טיפולי פוריות/בהיריון/בחופשת לידה/לאחר לידה, הגבלות על פיטורים בתקופות אלה; הטרדה מינית בעבודה, אפליה בשכר בין גברים לנשים, אפליה בקבלה למכרזים, ייצוג הולם, אפליה בקבלה לעבודה, אפליה בתנאי עבודה ושכר, ועוד.
    הקו הפתוח פועל ביום א' בין השעות 15:00-19:00, ובימים ב', ג', ה' בין השעות 10:00-13:00 
  • קו פתוח לנשים עובדות במגזר החרדי – 03-3731200
    לא שילמו לך פנסיה? פיטרו אותך בלי לשלם פיצויי פיטורים? פגעו בזכויותיך כעובדת באופן אחר?
    במסגרת המענה בקו לנשים עובדות במגזר החרדי, אנו מייעצות ומסייעות בכלל הנושאים הרלבנטיים לנשים עובדות במגזר החרדי, ובכלל זה בתחומים הבאים: תשלום שכר, תשלום פנסיה, דמי הבראה, חופשה, זכויות בהתפטרות ובפיטורים, פיטורי מורות/גננות, ועוד.
    הקו הפתוח לנשים עובדות במגזר החרדי פועל בימים ג', ה' בין השעות 10:00-13:00.
    לקו הפתוח, לזכותונים ולשאלות ותשובות בנושא זכויות בעבודה הקליקי כאן  

הגשת תביעות וייצוג משפטי פרטני – מערך האכיפה

פיטרו אותך בעת טיפולי פוריות? פגעו במשרה שלך בהיריון? לא החזירו אותך לעבודה לאחר חופשת לידה? הטרידו אותך מינית בעבודה? משלמים לחבר שלך לעבודה, שכר גבוה ממך?
את יכולה לתבוע את זכויותייך בבית הדין האזורי לעבודה, ולקבל פיצוי על העוול שנגרם לך!
פני אלינו ואנו נסייע לך לממש את זכוייותיך, ולקבל את המגיע לך. במסגרת מערך האכיפה של שדולת הנשים אנו מעניקות ייצוג משפטי בבתי הדין לעבודה, בתיקים מתאימים, בשכר טרחה מופחת באופן משמעותי. הייצוג המשפטי ניתן על-ידי עורכות דין מובילות בתחום של זכויות נשים בעבודה, בליווי עורכות הדין של השדולה.

במסגרת התיקים המתנהלים במערך האכיפה של השדולה, סייענו לנשים רבות לעמוד על זכויותיהן ולקבל פיצוייים משמעותיים בגין העוול שנעשה להן, וקבענו גם תקדימים חשובים בסוגיות של פיטורי נשים בהריון, אפליה בעת קבלה לעבודה, נושאי שכר שווה, ועוד.

לפרטים נוספים בנושא ייצוג משפטי ומערך האכיפה, לחצי כאן

ניהול הליכים משפטיים תקדימיים ועקרוניים והצטרפות כ"ידיד בית משפט" ​

שדולת הנשים מנהלת הליכים משפטיים עקרוניים, ופונה בעתירות לבג"צ ולבתי המשפט המוסמכים בסוגיות עקרוניות ותקדימיות, בתחומים השונים הנוגעים לנשים, לקידום שוויון מגדרי ולהפסקת האפלייה והפגיעה בנשים.

כארגון בעל מומחיות ייחודית, במקרים מתאימים, אנו גם מצטרפות כ"ידיד בית משפט" להליכים משפטיים, ופורסות בפני בית המשפט המוסמך את עמדתנו, באופן שמאפשר לבית המשפט ראייה רחבה של הסוגיה, בהקשר המגדרי.

עתירות תקדימיות להן שותפה שדולת הנשים

שדולת הנשים אליס מילר

על המאבק של אליס מילר ושדולת הנשים

לפתיחת קורס טייס לנשים

בג"ץ 4541/94 אליס מילר נגד שר הביטחון ואחרים, שניתן בשנת 1995  הוא עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי אליס מילר בסיוע שדולת הנשים בישראל והאגודה לזכויות האזרח. 
בעקבות העתירה, הורה בג"ץ להשוות את זכויותיהן של נשים לאלו של גברים. יותר משנה לפני תחילת השירות הפעיל ביקשה מילר לעבור את המיון הראשוני לקורס טיס. בקשתה נדחתה על ידי קצינת העתודה בטענה שעל פי הוראות הפיקוד העליון אין לשלב נשים במקצועות לחימה. מילר ערערה על ההחלטה וזומנה לפגישה עם מפקד חיל האוויר. גם לאחר פגישה זו הצבא נותר בעמדתו. סירובו של צה"ל לאפשר את קבלתה לשלב המיונים המוקדמים לקורס טיס עקב היותה אישה, הביא אותה לעתור לבג"ץ בסיוע שדולת הנשים בישראל והאגודה לזכויות האזרח.
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות שאי גיוסן של נשים לחיל האוויר, אך ורק בגין היותן נשים, הוא אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. כתוצאה מכך הוצא צו שחייב את רשויות הצבא לזמן את מילר למבדקי התאמה לקורס טיס ולקבל אותה אם תימצא מתאימה. פסק דין זה הוא אחד מפסקי הדין החשובים והתקדימיים באמירתו החוקית והערכית לגבי האיסור על אפליית נשים בחברה הישראלית.
 מאז שנתקבלה העתירה, התקבלו נשים לקורס טיס, שדרישותיו הותאמו ליכולותיהן, ומקצתן סיימו אותו בהצלחה. כך, ב-2001 הפכה רוני צוקרמן לטייסת הקרב הראשונה בצה"ל. למרות זאת, עדיין קיימים בצה"ל תפקידים הסגורים בפני נשים. ב-2003 הגישה יערה שטולברג עתירה לבג"ץ נגד החלטת צה"ל למנוע מנשים להשתלב במערך מערכת הנשק "מחבט". כחצי שנה אחרי שסיימה את שירותה הצבאי דחה בג"ץ את העתירה, מכיוון שהפכה להיות "לא רלוונטית ותאורטית".

שתי עתירות לבג"ץ לביטול מינויים של דירקטורים שנעשו בידי השרים הנ"ל ובידי הממשלה ברשות הנמלים והרכבות ובחברת בתי הזיקוק לנפט בע"מ

ב- 24 בינואר 1994 הגישה שדולת הנשים בישראל שתי עתירות לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, שר התחבורה, שר האנרגיה והתשתית ושר האוצר, בהן תבעה ביטול מינויים של דירקטורים שנעשו בידי השרים הנ"ל ובידי הממשלה ברשות הנמלים והרכבות ובחברת בתי הזיקוק לנפט בע"מ.
העתירות הוגשו לאחר שהתברר לשדולת הנשים כי הממשלה והשרים הנ"ל פעלו בניגוד לחובה שהוטלה עליהם בתיקון מס' 6 לחוק החברות מ- 16 במרס 1993. תיקון זה עיגן בחקיקה את חובת השרים למנות נשים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ותאגידים שהוקמו על פי חוק (כדוגמת רשות הנמלים והרכבות), אם אין ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים אלה. המונח המשפטי המקובל לפעולה מסוג זה הוא: העדפה מתקנת.
מתוך דו"ח בעניין מינוי דירקטורים בתקופה שבין ה- 1 בינואר 1994 ל- 31 במאי 1994, שהוכן על ידי פרופ' דפנה יזרעאלי, התברר כי ב- 31 חברות ממשלתיות בהן כיהנו בעבר בדירקטוריונים גברים בלבד, מונו גברים נוספים למרות שלא היו נשים בהרכב הקודם. נתונים קשים אלה לימדו כי למרות תיקון בחוק החברות הממשלתיות, הרי בשטח שולטת אפליית הנשים במלוא עוזה.
ב- 1 בנובמבר 1994 קיבל בית המשפט העליון את עתירת שדולת הנשים, וביטל את מינויים של שלושת הדירקטורים אשר מונו שלא כדין ותוך הפרת הוראות חוק החברות הממשלתיות. בית המשפט אף הורה לכל אחד מהשרים שבידם הופקדה הסמכות למינוי הדירקטורים לקיים מחדש את הליכי מינוי הדירקטורים תוך כיבוד ומימוש התכלית והחובה שעוצבה בתיקון לפקודת החברות, דהיינו, מתן ביטוי הולם לייצוגם של שני בני המינים.
פסק הדין מהווה פריצת דרך ומתן הכרה תקדימית בצדקתו ובנחיצותו של מכשיר ההעדפה המתקנת לצורך ביעור תופעת האפליה הבלתי מוצדקת של נשים בשל מינן. בית המשפט הכיר בחיוניות השימוש בהעדפה מתקנת לשם השגת היעד החברתי שהוא אחד מאדני הדמוקרטיה – השוויון בין המינים.

בג"ץ אורית גורן (בג"ץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר) הוא אחד מפסקי הדין המרכזיים בישראל בנושא שוויון מגדרי ושכר שווה בין גברים לנשים. המקרה החל כאשר אורית גורן, עובדת של רשת הום סנטר, גילתה שהיא משתכרת פחות מעובד גבר בתפקיד זהה לשלה, אף על פי ששניהם ביצעו את אותה העבודה.

בשלב הראשון, גורן פנתה לבית הדין לעבודה, שקבע כי לא הייתה כוונת הפליה מגדרית מצד המעסיק, וכי פערי השכר נבעו מסיבות אחרות, כמו ותק ומשא ומתן אישי שניהל העובד הגבר בעת קבלתו לתפקיד. גורן לא קיבלה את פסק הדין, והחליטה לערער לבית המשפט העליון באמצעות בג"ץ, בטענה שהפער בשכר מפר את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.

פסיקת בג"צ זו הובילה לעיגון הזכות לשכר שווה: בג"ץ פסק לטובתה של אורית גורן וקבע שהעובדה ששני עובדים ממין שונה מבצעים את אותה העבודה אבל מקבלים שכר שונה היא אפליה על רקע מגדרי, גם אם לא הייתה כוונה להפלות. החלטה זו מחזקת את עיקרון השוויון המגדרי בשוק העבודה ומבהירה שהמעביד מחויב לשלם שכר שווה עבור עבודה שווה.

פסק הדין מטיל על מעסיקים את האחריות לוודא שאין פערי שכר בין עובדים ועובדות בתפקידים דומים. גם אם העובד והעובדת ניהלו משא ומתן שונה או יש להם ותק שונה, המעסיק צריך להראות שההבדלים בשכר מוצדקים ולא מבוססים על מגדר.

פסק הדין מאפשר לעובדים ועובדות לתבוע שוויון בשכר בצורה ישירה יותר, ומדגיש שהמעסיק הוא זה שצריך להוכיח שפערי השכר נובעים מסיבות מוצדקות ולא מהפליה פסולה.

בג"ץ אורית גורן הפך לאבן דרך בשיח הציבורי והמשפטי בנושא אפליה מגדרית בשוק העבודה, ותרם לקידום השוויון המגדרי בישראל.

זיגזג לבן סגול
נגישות