אלימות נגד נשים היא מן התופעות החברתיות הקשות והעיקשות שקיימות, ובכל צורותיה, היא מהווה הפרה חמורה של זכויות האדם של נשים, ומאיימת על חירותן וחייהן. המאבק באלימות נגד נשים במשפחה מחייב פעולה עמוקה ומקיפה ברבדים רבים, לא רק על רקע הפגיעה הקשה בזכויות האדם של נשים כי אם גם בשל העלויות הכלכליות הכבדות שהאלימות הזאת נושאת. נייר זה מבקש להאיר זרקור על רובד אחד, שהגם שבשנים האחרונות החל לקבל יותר התייחסות (לרבות בהקשר לעבודת הוועדה הבין-משרדית למניעה וטיפול בתופעת האלימות במשפחה), עדיין נחשב זניח יותר: תכניות הטיפול בגברים אלימים, אשר יכולות להוות פתרון למצבים שבהם העבירה אינה חמורה דיה כדי להצדיק מאסר או כשנשים אינן מתלוננות. בנוסף, ישנן עדויות מן המחקר על כך שההליך הפלילי וענישה מוגברת, לא זו בלבד שאינם מהווים בהכרח פונקציה לשינוי או לשיקום, אלא שחלקם בהרתעת גברים אלימים אינו גדול. הנייר סוקר את ההתפתחות והפעילות של תכניות הטיפול בגברים אלימים בעולם ובארץ ומציע כיוונים מומלצים לצעדים בהקשר הישראלי.
מבחינה היסטורית, במשך שנים, הדגש העיקרי, אם לא הבלעדי, בתכניות לטיפול באלימות במשפחה הושם על טיפול והגנה לנשים ולילדים. אלא שבשנות ה-70-80 בארה"ב, החלה להתגבש הבנה כי במתן טיפול לנשים תוך ענישה פלילית של בני זוג האלימים בלבד אין די על מנת למגר את התופעה. על רקע זה, החלו להתגבש מספר תכניות לטיפול בגברים אלימים שמעוגנות בתפיסות עולם פמיניסטיות, כשהמודל הידוע והנפוץ ביותר עד היום, נקרא מודל Duluth. סקירות מן השנים האחרונות שנעשו אודות עשרות תכניות בארה"ב ובאירופה מצאו שתכניות משלבות גישות ופרקטיקות טיפוליות ביישום, פועלות באמצעות פגישות מונחות לגברים בלבד, לרב לפי פרוטוקול מוגדר ולפי הפניה ממערכת המשפט. בשנים האחרונות, החלו להתפתח מודלים חדשים, לרבות תוך מתן דגש לנושא אבהות.
על אף שבעולם תכניות לגברים אלימים קיימות כבר למעלה משלושה עשורים וקיימת ספרות ענפה בנושא, המחקר מאירופה ומצפון אמריקה מעלה שאלות רבות בהקשר לאפקטיביות שלהן וביקורת קשה נמתחה בנוגע לשיטות המחקר ששמשו להערכת התכניות. למרות זאת, קיים די מחקר שמלמד שקיימת לפחות השפעה מתונה חיובית כלשהי על הפחתת חומרת ו/או התדירות של האלימות (לפחות הפיזית), כלפי נשים ועל כן מדינות וגופים רבים רואים פוטנציאל תרומה לתכניות הללו.
בישראל, עד שנות ה-90, עיקר הטיפול בתופעת האלימות נגד נשים במשפחה היה במתן פתרונות הגנה לנשים וילדיהן, ורק לאחר חקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, החלו להתחיל לתת את הדעת גם על פיתוח תכניות לטיפול בגברים אלימים. כיום, פועלות מגוון מסגרות בנושא, ואולם אין טיפול מחייב לגברים הנוהגים באלימות כלפי בת זוג ואין נתונים מלאים ומדויקים על הגברים המקבלים טיפול. עם זאת, מהמידע הקיים, עולה שרק מיעוט של הגברים שנהגו באלימות כלפי בנות זוגם משתלב בטיפול במסגרת כלשהי, ולא קיימים די תמריצים או סנקציות לעידוד השתתפות. קושי משמעותי נוסף עולה מהיעדר הקשר והתיאום בין מסגרות הטיפול השונות שקיימות שמקשה על התאמת הטיפול לרמת המסוכנות, על שמירה של רצף טיפולי ועל מעקב אחר תוצאותיו. הנתון המטריד ביותר שנמצא הינו שמרבית אסירי האלמ"ב, אף אלה שמוגדרים ברמת מסוכנות גבוהה, משוחררים מבתי הכלא ללא תכנית שיקום או הבטחה שיגיעו לטיפול לאחר השחרור.
בהתבסס על הספרות והדו"חות שנסקרו בנושא, הנייר מסכם ומציג מספר נקודות שיש לקחת בחשבון בעיצוב, הקמה והרחבה של תכניות לטיפול בגברים אלימים בישראל, ביניהן: הבטחת תקצוב תוך התנייתו במחקר הערכה, יצירת מערך מתוכלל ואחיד לטיפול בגברים אלימים, התאמת התכניות לסוגים השונים של המשתתפים מבחינת צרכים אישיים, פרופיל פלילי וסוגי אלימות שונים, נקיטת צעדים לעידוד השתתפות מלאה בתכניות ומניעת נשירה, הבטחה ומימון הכשרה איכותית ומתאימה לצוותים המטפלים, ופיקוח, תיעוד ומעקב באמצעות מחקרי הערכה לאורך הליכי הטיפול ולאחריהם.
נתונים מתוך הדו"ח:
ממידע שהתקבל מהרשות לשיקום האסיר עולה כי עלות אחזקת אסיר בבית סוהר מגיעה בממוצע לכ-10,000 ₪, לעומת עלות שיקום אסיר ברש"א שמגיעה בממוצע לכ-3500 ₪ לחודש.
Abstract Treating Violent Men >>
מרכז הזכויות של שדולת הנשים על שם אליס שלוי ז"ל.
ככה זה כשנשים
עוזרות לנשים,
את לא נשארת לבד.
