מלחמות אינן משפיעות רק על חזית הקרב – הן יוצרות גלים אדירים שמשפיעים על חיי הקהילה, הכלכלה, והחברה כולה.
בתקופות חירום ומלחמה נשים נושאות לעיתים קרובות בנטל כפול של דאגה לבית ולמשפחה, לצד התמודדות עם אתגרים ייחודיים של פגיעה בזכויותיהן ובביטחונן האישי.
מעל שנה וחצי שמדינת ישראל מתמודדות עם מלחמה מורכבת המשפיעה על נשים באופן ייחודי. לפי החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם משנת 2000, נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של מלחמות וסכסוכים מזוינים, ועל כן הן.ם חשופים.ות יותר לפגיעות. המלחמה הנוכחית אינה שונה. גם כאן ההשלכות על נשים הן רחבות ונוגעות במספר לא מבוטל של תחומים. לצד זאת, קולן וצרכיהן של נשים לא מתרגם למדיניות, כאשר סיבה מרכזית לכך היא העובדה שנשים נעדרות באופן כמעט מוחלט משולחנות קבלות ההחלטות. קולן של נשים לא נשמע בהחלטות אסטרטגיות בכל הנוגע למלחמה וטיפול בעורף ואין מענה ממשלתי מספק לצרכים הייחודיים של נשים, למשל כמילואימניקיות וכנשות מילואמניקים. בנוסף, אין נשים בצוות המשא ומתן לשחרור החטופות והחטופים, אישה אחת בלבד בקבינט המדיני ביטחוני, ואף לא מנכ״לית אחת מתוך 29 מנכ״לים במשרדי הממשלה. מציאות זו משליכה באופן ניכר על הקשב והמודעות של הממשלה לצרכים הייחודיים של נשים בזמן מלחמה, להגברת אי השוויון ומגבירה אף יותר את החשש לפגיעה ארוכת טווח במצבן ומעמדן של נשים בעקבות המלחמה.
הפודקאסט “מקום בשולחן” מנסה לפתוח למאזינים ומאזינות את הראש ולנסות להבין איך הייתה נראית המלחמה והשלכותיה אם נשים היו יושבות בשולחנות מקבלי ההחלטות.
האם זה היה משנה את ניהול המלחמה, האם היה משפיע על סיומה, האם היה שיח ער על “היום של אחרי המלחמה” בניגוד להיום? האם המו”מ לשחרור החטופים היה מתנהל אחרת, איך היה נראה הטיפול במפונים ובעורף, ואולי ההסברה והיחסים עם העולם היו מתנהלים באופן אחר. כיום, התחושה היא שמקבלי ההחלטות עסוקים רק בלחימה ולא חושבים על “היום של אחרי המלחמה”, האם זה היה אחת אם היו 50% נשים סביב השולחן הקבוע את ההחלטות הגורליות על חיינו?
בפודקאסט מארחת דנה ויס נשים מומחיות בתחומן ששופכות אור על השאלות האלו ונותנות נקודות למחשבה שככל הנראה לא עולות בימים אלה בשולחנות בהן מתקבלות ההחלטות.
שדולת הנשים פועלת ללא הפסקה להבטיח שקולן של נשים יישמע ושצרכיהן יקבלו מענה הולם.
אנו פועלות לקידום יוזמות חקיקה ומדיניות שמטרתן להגן על נשים במצבי חירום, עם דגש על מענה לנפגעות אלימות במשפחה ולזכויות שנפגעו עקב המצב הביטחוני לצד ייצוג משפטי לנשים שחוו אפליה מגדרית שמחמירה בזמן משברים, במטרה לשנות מציאות ולהבטיח צדק מגדרי גם בתקופות של סכסוכים ומשברים חברתיים. בנוסף, אנו מקדמות ייצוג שוויוני של נשים במוקדי קבלת החלטות הקשורים לביטחון ולניהול משברים, מתוך הכרה בצורך לתת ביטוי לצרכים הייחודיים של נשים ולמנוע הדרתן מתהליכים קריטיים.
מענק הסל הגמיש נועד לאפשר לאמהות יחידניות לצאת לעבוד במשרה מלאה ולדעת שבשעות אחר הצהריים
אנחנו בקו של אליס נמצאות כדי לענות לך על כל שאלה של מיצוי זכויות וללוות אותך לאורך התהליך.
“הקו של אליס” –
מרכז מיצוי זכויות לנשים במלחמה
המלחמה משפיעה על כל אזרח ואזרחית בישראל. מחיר האחריות הכפולה של נשים כאשר הן נדרשות להיות אחריות על הטיפול בבני המשפחה במקביל לעבודה הוא גבוה, בימי חירום על אחת כמה וכמה.
נשים המבקשות להשתקם ממשבר בקנה מידה כזה, לא צריכות להתמודד לבד עם משבר, חוסר ודאות, קושי במיצוי זכויותיהן ובירוקרטיה. שדולת הנשים הקימה את הקו של אליס, שמטרתו לספק מענה לנשים אשר זכויותיהן נפגעו בעקבות המלחמה או שאינן מצליחות לקבל את הזכויות או הפיצויים המגיעים להן מהמערכת הבירוקרטית, וללוות אותן פרטנית עד למיצוי או אכיפת הזכויות. הקו מאפשר לאותן נשים לגשר על פערי ידע, שפה, ונגישות למידע על מנת שכל אישה שתפנה תכיר את זכויותיה התעסוקתיות בשגרה ובמלחמה.
מאז הקמת הקו אנחנו מסייעות לאלפי נשים מכל רחבי הארץ, ומכל המגזרים לקבל מידע וסיוע מהגורמים הממשלתיים על מנת למצות את זכויותיהן. מלבד הסיוע הפרטני אנו בונות תמונת מצב מתעדכנת של הצרכים העולים מנשים ומיפוי הכשלים המרכזיים הדורשים מענה ממשלתי, אנחנו מעדכנות מאגר ידע, מציפות באופן שוטף את הסוגיות לידיעת הממשלה, משרדי הממשלה וח”כים לקידום מדיניות ממשלתית ופרלמנטרית שתיתן מענה אמיתי לצרכים.