ארגוני הנשים, ושדולת הנשים בישראל בתוכם, פועלים לקראת הבחירות כדי להגביר את ייצוגן של נשים בכנסת בבחירות הקרובות ולקדם נושאים החשובים להן. באמצעות לחץ על המפלגות וחוגי בית, הם מבקשים לגבש כוח נשי שיעמוד לבסוף במוקד קבלת ההחלטות במדינה
קארין ספינגולד, מעריב
מהלך הכנסת הנוכחית נרשם שיא של כל הזמנים בייצוג נשים, 35, אבל עדיין מדובר ב־29% בלבד מכלל הנבחרים בפרלמנט הישראלי. האם מגמה זו תימשך גם בבחירות שיתקיימו בעוד כחודשיים? שתי יוזמות של ארגוני נשים שואפות לשפר את המצב באמצעות דרישה מראשי המפלגות ליצור רשימות שבהן יוצבו 50% נשים במקומות ריאליים ודרך חוגי בית המספקים מידע וכלים לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי.
מחאת חברות הכנסת, צילום: טוויטר
בשבוע שעבר שלחה קואליציית “ארציות 2019” (תנועת המשך של “מקומיות 2018″) ו”אני אישה, אני בוחרת” – המורכבת משדולת הנשים ומעשרות ארגוני נשים נוספים – מכתב לראשי המפלגות, ובו כאמור ביקשו מהם להקים רשימות שבהן לפחות מחציתן נשים מוצבות במקומות ריאליים ולשלב במצע סוגיות הקשורות בשוויון מגדרי: מאבק באלימות נגד נשים, מאבק בהדרת נשים מהמרחב הציבורי, קידום שוק תעסוקה שוויוני, ייצוג הולם במוקדי קבלת החלטות וחינוך מגדרי מגיל הגן.
“קיבלנו תגובה מיידית מאורלי לוי־אבקסיס, שאמרה שהרשימה שלה מתוכננת להיות 50% נשים ושיש לה אג’נדה שלמה סביב הנושאים שהעלינו”, מספרת ד”ר מזל שאול, מנכ”לית עמותת כ”ן – כוח נשי. “התגובה השנייה הגיעה מציפי לבני, שאמרה שהמצע שלה מכיל 50% נשים ושהיא מעוניינת להיפגש איתנו. מי שעוד אמר שהדברים שהעלינו הם חלק מהותי מהמצע שלו הוא אבי גבאי. הרביעי שהגיב היה יו”ר המטה של בני גנץ, שניפגש עמו השבוע. כולם דיברו איתנו על נושא הייצוג והמצע. להבדיל מלוי־אבקסיס ולבני, אני לא חושבת שגבאי וגנץ מכוונים לייצוג של 50% נשים”.
מה עם נתניהו, כחלון, לפיד, ליברמן וזנדברג? “עדיין לא הגיבו”.
צילום: עו״ד יפעת יפה
״השאלה היא לא רק מה יקרה בכנסת, אלא מה יקרה מאוחר יותר, בממשלה. כמה שרות יהיו לנו. כרגע אין מספיק ייצוג נשי שם. בסופו של דבר, אנחנו רוצות שיטפלו בדברים החשובים לנו״.
מיכל גרא מרגליות, מנכ״לית שדולת הנשים בישראל
אכזבה מהליכודניקים
תוצאות הפריימריז שהתקיימו בשבוע שעבר במפלגת הליכוד הניבו חמש נשים בלבד ב־30 המקומות הראשונים. שתיים בעשירייה הראשונה, אחת בשנייה ושתיים בשלישית.
ייצוג הנשים במחנה הציוני בכנסת ה־20 עמד על עשר נשים מתוך 24 חברי כנסת. אתמול, כידוע, בחרה מפלגת העבודה את הרשימה החדשה שלה. הפריימריז של מרצ יתקיימו ביום חמישי. עד עזיבתה של היו”ר זהבה גלאון, נמצאו בעשירייה הראשונה של המפלגה, שלא כולה נכנסה לכנסת, ארבע נשים. הרשימה הסופית של חוסן לישראל, מפלגתו של גנץ, טרם פורסמה. מתוך תשעת השמות שפורסמו – שלוש הן נשים.
ביש עתיד נכללות שלוש נשים בעשירייה הראשונה. בכולנו מכהנות ארבע חברות כנסת. בישראל ביתנו שתיים. בבית היהודי אפשר היה למצוא בקדנציה האחרונה שתי נשים וברשימה המשותפת את אותו מספר. בגרסה של הימין החדש הצטרפו קרולין גליק, אלונה ברקת ושירלי פינטו. במפלגות החרדיות, כמובן, מספר הנשים עומד על אפס.
“אנחנו מאוכזבות מאוד מתוצאות הפריימריז בליכוד”, אומרת ד”ר שאול, “אבל מקוות שלפחות שלושת השריונים יהיו של נשים. ברמה העקרונית אפשר תמיד להגיד כמה נשים באמת התמודדו, אבל זה לא רק זה. זה עניין של מדיניות. ביש עתיד ובבית יהודי התקנון מדבר על 40% נשים בכל עשירייה. אנחנו מבחינתנו ממשיכות להפעיל לחץ”.
“ברור שמספר הנשים שנבחרות רחוק מלהספיק”, מוסיפה מיכל גרא מרגליות, מנכ”לית שדולת הנשים. “זה קשור גם למערכת המבנית של הליכוד, שיש בה הבטחת ייצוג של אישה אחת בכל עשירייה. אם אלה המספרים, התוצאות הנמוכות לא מפתיעות. מכיוון שזו מפלגה שלפי הסקרים אמורה להכניס הרבה מאוד מנדטים, יש לכך השפעה מאוד גדולה בתוך הכנסת”.
האם יש לנשים ציפיות מהמפלגות החרדיות? ד”ר שאול: “בוודאי שפנינו אליהן. אנחנו מנסות להיות בקשר עם שר הפנים אריה דרעי. אני אדם שמכבד דת, אדם מסורתי באורח החיים ומכבדת כל מפלגה ותרבות, אבל מוקיעה מצב שבמדינה דמוקרטית מדירים נשים ממפלגה. אני שמחה מאוד על המאבק בבג”ץ (שהורה למפלגת אגודת ישראל להסיר מהתקנון שלה סעיף שמונע מנשים להיות חברות בה – ק”ס), יש בכך משום ניצחון קטן, כי זה מאבק שמתנהל כבר המון שנים. אני שמחה גם על המפלגה של עדינה בר־שלום, שהודיעה שהיא יוצאת נגד הדבר הזה ומקימה רשימה משלה. המסר שלנו עבר מזמן מלהיות פמיניסטי־רדיקלי למסר של שוויונות חברתית. כאשר אנחנו מהוות 50% מהאוכלוסייה, חייב להיות שוויון הזדמנויות”.
צילום: אורי קול
״אחרי המחאה נגד האלימות כלפי נשים הרגשנו שהשטח מבקש להמשיך ולהתאחד. נוצר פה כוח היסטורי מכל קצוות החברה והבנו שיש רצון להפוך לכוח אלקטורלי. הנשים בהחלט יכולות להכריע את הבחירות״.
רותי קליין, ממובילות היוזמה
יוזמה נוספת שיצאה לפועל בימים אלה היא כאמור חוגי בית שמארגנות חברות “אני אישה, אני בוחרת” – סתיו ארנון, דרור שדות, רותי קליין, חן אריאלי ויארא כריים. האירוע הראשון יתקיים מחר, יום רביעי, בשעה 19:30 בבר “האוקטובר” בתל אביב. רותי קליין, ממובילות היוזמה, הייתה גם קשורה למחאת “אני אישה, אני שובתת” שהתקיימה בדצמבר האחרון בתגובה לרציחתן של 24 נשים במהלך 2018. “הבנו שמאות נשים מכל הארץ יצאו למחות, עמדו מול הממשלה, הצליחו להעביר את התקציב (50 מיליון שקל לתוכנית שתטפל באלימות נגד נשים – ק”ס)”, היא אומרת. “כרגע הן עומדות בפני השאלה איך הן מבטיחות התייחסות בסדר עדיפויות גבוה מאוד לנושאי הנשים גם בממשלה הבאה. הרגשנו שהשטח מבקש הן לדעת והן להמשיך ולהתאחד. נוצר פה כוח היסטורי של התאחדות נשים מכל קצוות החברה. הבנו גם שיש רצון להפוך לכוח אלקטורלי, כי בסופו של דבר אנחנו 50.7% מהאוכלוסייה. נשים בהחלט יכולות להכריע את הבחירות, אם הן ירצו”.
באיזה אופן אתן פועלות? “אנחנו עובדות בכמה מסלולים. כל ארגון לקח על עצמו פעילות אחרת. החלטנו לצאת עם חוגי בית בכל הארץ. כרגע מתוכננים ארבעה – בתל אביב, בבאר שבע, בירושלים ובחיפה. נשים מתחילות גם לשלוח לנו בקשות לבוא ולהתארח בבתים שלהן. בכל פעם אנחנו מגיעות בהרכב קצת אחר. למשל עם חן אריאלי, שהיא יו”ר האגודה למען הלהט”ב, או עם אור סרי, ממובילות ארגון ‘צדק, צדק, רודפות’. המון נשים שמדברות על התחומים העיקריים שעליהם אנחנו צריכות לשים דגש ולוודא שהמפלגות מתייחסות גם אליהם – שוק העבודה; הדרת נשים; אלימות כלפי נשים – אלימות במשפחה ואלימות מינית; חינוך מגדרי מגיל הגן; וייצוג, כי אם אנחנו לא נהיה סביב שולחן ההחלטות, לא יחליטו בשבילנו. יש לנו גם דף פייסבוק שמפרט לנשים את כל המידע שהן צריכות לדעת לגבי ייצוג נשים ברשימות, אם המפלגה התבטאה בנושאים האלה ולמה היא מתחייבת או לא מתחייבת בעתיד. המטרה היא לתת לנשים את הידע, שהוא כוח שיוכלו ללכת איתו להצביע”.
מבית הנבחרים לבית הספר
גרא מרגליות משדרת אופטימיות. “אני מאמינה שהייצוג של הנשים בכנסת יגבר”, היא אומרת. “אני מקווה שאחרי הבחירות יהיו 50 נשים. אבל זה עדיין לא מספיק, כי בסוף־בסוף אנחנו מכוונות ל־60 חברות כנסת. השאלה היא גם לא רק מה יקרה בכנסת, אלא מה יקרה מאוחר יותר, בממשלה. כמה שרות יהיו לנו. בשונה מהכנסת, שם ייצוג הנשים עלה בצורה ניכרת, בממשלה עדיין אין מספיק ייצוג שלהן, ויש פער גדול מאוד. לא משנה מה יהיה בסופו של דבר ההרכב של הכנסת ושל הממשלה, חייבים לקדם את הנושאים שחשובים לנו”.
מהם? “נוסף לאלו שהוזכרו כבר, אנחנו קוראות לקדם שלושה צעדים בתחום יצירת מדיניות משפחה: חופשת לידה לאבות, הארכת יום הלימודים וקיצור שבוע העבודה. צריך גם להכניס בפעם הראשונה באופן נכבד את העניין של חינוך לשוויון בין המינים לתוך מערכת החינוך. זה אומר תוכניות בבתי ספר שהמטרה שלהן היא לגרום לכל ילד ולכל ילדה, ובהמשך לכל נער ונערה ולכל גבר ואישה, לדעת שהם יכולים להיות כל מה שהם רוצים, שואפים וחולמים, ולא שהם צריכים להיות משהו או לא יכולים להיות משהו מפני שהם גבר או אישה. למה מגיל הגן? כי כשאומרים לבנים ‘תהיה גבר, אל תבכה, אל תביע רגשות’, אחר כך יש לכך משמעות. הבנים האלו גדלים ונדרשים לא להביע את הרגשות שלהם ולהתעלם מצדדים מסוימים בתוך האישיות שלהם. אותו הדבר לגבי בנות, שאומרים להן ‘אל תרוצו, זה לא מספיק נשי לעשות דברים מסוימים’. הדבר הזה חוסם אותן, לא מאפשר להן לממש את עצמן”.
