מה קורה ברגע זה בבית שלכם? אולי את התיישבת לעבוד בזמן שבן הזוג יצא עם הילדים לסיבוב קניות קצר. כשהוא יחזור תתחלפו, את תשבי לשחק עם הילדים ולהכין צהריים תוך כדי (כן! זה אפשרי!) והוא יישב לשעתיים עבודה מול המחשב. ארוחת צהריים, חדרים מבולגנים, מכשירים דולקים. איך ייראו החיים של המשפחות בישראל בשגרה המוזרה שנגזרה עלינו על ידי וירוס קוביד־19? אפשר להיות בטוחות בדבר אחד, לנו הנשים צפויה תקופה עמוסה במיוחד.

למה דווקא לנשים? נתחיל עם כמה נתונים כדי להבין. עוד הרבה לפני שחשבנו שקורונה יכול להיות עוד משהו מלבד שם של בירה, כבר היתה חלוקת תפקידים מגדרית מובהקת בכל בית ישראלי ממוצע. למרות התחושות הרבות של גברים ונשים ישראלים שהם מקיימים משק בית משותף ושוויוני, העובדות מוכיחות אחרת — מחקר של משרד הכלכלה מהשנים 2013-2012 שבדק את חלוקת המטלות בבית מצא כי רוב מטלות גידול המשפחה וניהול משק הבית נופלות על כתפי האמהות. ב-5% בלבד מכלל משקי הבית האב לוקח על עצמו את האחריות העיקרית למטלות משק הבית וב-22% נוספים האם ציינה כי קיימת חלוקה שוויונית של מטלות הבית. בשאר משקי הבית עיקר המטלות או כולן עדיין מוטלות על כתפי האם.

הנתונים שכולנו מכירות על הפערים בשכר בין גברים לנשים עדיין תקפים ופערי השכר בין המינים בישראל עומדים עדיין על למעלה מ-30%. גם היקף המשרות שונה בין גברים לנשים, ואף שמרבית הנשים עובדות, רבות מהן עובדות במשרות חלקיות — כמעט 30% מהמועסקות בישראל עובדות במשרות חלקיות, לעומת כ-12% מהגברים המועסקים. מכאן, ברור שבמצב החירום הנוכחי, כל משק בית הגיוני יעשה חישוב אחד — עדיף שאמא תישאר להעסיק בבית את הילדים, גם אם זה על חשבון עבודתה, כדי שאבא ימשיך לעבוד (מהבית, מהמשרד או בכל קונסטלציה אחרת). סכנת הפיטורים, אם כן, תרחף באופן ברור וניכר יותר על ראשן של נשים.

אנחנו יודעות איך מצבי חירום קיצוניים ומתמשכים השפיעו על נשים במאה ה-20. שתי מלחמות עולם הוציאו את הגברים אל החזית, ואילו הנשים נאלצו לצאת לעבודה. היציאה הזאת מהבית היתה משמעותית מאוד לקידום מעמדן בחברה ולשינוי התפיסתי לגבי תפקידן החברתי — לא רק כאמהות, מטפלות ומנקות, אלא לשם שינוי כעובדות חרוצות ומנהלות מצוינות. המציאות טפחה על פני החברה — נשים הן מחצית מהאוכלוסייה ויכולות וצריכות להיות חלק מהמשק. משבר הקורונה לעומת זאת מאיים לעשות את ההפך ולהסיג את ההישגים שלנו לאחור.

בשעה שנבלה כולנו, משפחות וילדים בבית, עבודת הטיפול בילדים ובבית עלולה ליפול בצורה לא שוויונית על האישה. בשונה מהיום־יום במצב של שגרה מבורכת, כעת תהיינה יותר מטלות ביתיות — יותר אוכל להכין, יותר כביסה לכבס, יותר כלים לשטוף וכן הלאה. ההימצאות של הילדים בעיתות חירום עלולה להביא איתה כמובן גם משברים רגשיים, שגם בהם נוטים יותר להיעזר בנו האמהות.

זאת קריאת כיוון למשפחות בישראל, למעסיקים ולמדינה. חלוקה שוויונית יותר של שעות העבודה, גם בתוך הבית במצב המוזר שנוצר, בגלל הסגר הזמני, תיטיב עם כולם ותעזור גם לאבות לקחת חלק גדול יותר ביום־יום המשפחתי. מעסיקים יקרים! האפשרות לעבוד מהבית טומנת בחובה גם את ההכרח של האבות להיות מעורבים יותר במה שקורה בבית פנימה, בהתנהלות המשפחתית האינטנסיבית. ככל שתתחשבו בעובדים ובעובדות שלכם יותר, כך יוקל להם והם יוכלו להיות אפקטיביים ככל שניתן.