לאחרונה פורסם בכלי התקשורת כי סוכם על תקצוב מיוחד של 110 מיליון ₪ כרשת ביטחון לענפי הכדורסל והכדורגל. לפי הפרסומים החלוקה בין הענפים היא 75 מיליון לכדורגל ו-35 מיליון לכדורסל. רשת הביטחון מוענקת על מנת שתתאפשר פתיחת עונת 21/2020 .המענק ניתן לאחר פגישות עם ראשי ענף הכדורגל והכדורסל בישראל, אך בלטו בהעדרן נציגות כדורסל וכדורגל הנשים בישראל. הבחירה להתעלם מספורט נשים בישראל ולשמוע רק את נציגי ההתאחדות ולדבר “מעל הראש” של הקבוצות והשחקניות מבלי לבדוק את מצב הענף של כדורסל וכדורגל נשים היא בחירה עגומה שעלולה להסב נזק ממשי לענפים אלה. כך לדוגמא, כדורגל הנשים בישראל הפסיק את העונה
ביום 2020.3.15 ,ומאז לקבוצות ולשחקניות אין כל מידע על מצבן ועל עתידן.
פערי האי-שוויון בין השקעת המדינה בתקצוב כדורגל וכדורסל נשים לכדורגל וכדורסל גברים הם
אפליה מובהקת על רקע מגדרי. הפערים הדרמטיים מתגלים בכל המקורות התקציביים של הקבוצות, הממשלתיים (כולל כספי הטוטו) ובמסגרת כספי הרשויות המקומיות. הפערים בהשקעה התקציבית הם בכל הפרמטרים, החל מהמעטפת המקצועית עד להדרה מוחלטת והעדר נגישות למשאבים שאמורים להיות מחולקים בצורה שווה, כמו מתקנים לאימונים ולמשחקים. אך לא פחות מכך, יש פערים משמעותיים ביותר בתקציבים עצמם. כך למשל, בכדורגל הנשים נמצא אי שוויון מגדרי גלוי וברור בענף הכדורגל הישראלי. לפניך נתונים על המקורות התקציביים והפערים המתגלים בהם:
1. התקציב השנתי הממוצע המוענק על ידי משרד הספורט דרך המועצה להסדר הימורים לקבוצת כדורגל בליגת העל לנשים עמד ב- 2018 על כ- 227 אלף ₪, זאת לעומת 4.5 מיליון ₪ שהוענק על ידי משרד הספורט לקבוצה המשחקת בליגת העל לכדורגל גברים – כמעט פי 24.
2 .התקציב השנתי הממוצע שהוענק על ידי המדינה בליגה השנייה לנשים עמד על 52 אלף ₪ לעומת 3.1 מיליון ₪ לקבוצה המשחקת בליגה השנייה בכדורגל גברים – כמעט פי 25.
3 .תקציבים נוספים שלא מגיעים כלל לכדורגל נשים, ביניהם: תקציבי שיווק בסך 30 מיליון₪; החזרי אבטחה וסדרנות בסך 50 מיליון ₪; קידום “השחקן הישראלי” בסך 15 מיליון ₪; וכן תקציבים עירוניים נוספים שמחולקים בצורה לא שוויונית באופן גורף.
לאור העובדה שכספי ציבור לא יכולים להיות מוקצים באופן מפלה, אנו פונות אליכם על מנת שכדורגל וכדורסל הנשים יזכו לתקציבים זהים במסגרת המענק המיוחד, בין אם בדרך של הכפלת
התקציב, או בחלוקה שוויונית מגדרית של הסכום שנקבע. לא נקבל מדיניות של אפליה מגדרית, ולא ייתכן שכסף ציבורי יחולק באופן מפלה כל כך.
