טיפול המשטרה במקרי רצח נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל

מחקר השוואתי שנערך ע”י עמותת נשים נגד אלימות, מרכז אלטופולה ושדולת הנשים בישראל
חוקרת וכותבת: שירין בטשון

עשרות נשים נרצחות מדי שנה בישראל. זהותן של הנרצחות כמו גם של הרוצחים חוצה זהויות וקבוצות. כלי הרצח ומניעיו משתנים לעתים מקבוצה אחת לאחרת אבל התוצאה זהה: נשים מקפחות את חייהן בשל מגדרן בישראל. המצב בישראל בכל הנוגע לרצח נשים אינו מבשר טובות. במשך שנים מנסות המערכות השונות בישראל לפצח את התופעה של רצח נשים בעזרת תוכניות לאומיות וועדות בין משרדיות אולם לעתים תכופות, תוכניות אלו לא יוצאות לפועל בשל אי הקצאת תקציבים ראויים וכן בשל מדיניות הזנחה של שירותי הרווחה בישראל. מרכז המחקר והמידע של הכנסת אף מצביע על העדרו של גורם שלטוני אחד אשר בוחן בשיטתיות את כלל מקרי רצח הנשים והעדרו של גורם המתכלל את המענה המדינתי לתופעה, כמו גם אחוזים גבוהים של מקרים שהיו ידועים לרווחה או למשטרה טרם התרחשות מעשה הרצח.

מצב הדברים בכל הנוגע לנשים פלסטיניות אזרחיות ישראל הוא חמור שבעתיים, בשל מגמה של עלייה באחוזן מקרב כלל הנרצחות בישראל, כמעט בכל הרמות. על פי דו”חות אחרונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעוד ששיעורן של הנשים הפלסטיניות עומד על 19% מכלל הנשים מגיל 18 ומעלה, שיעורן מבין כלל הנרצחות בישראל הגיע לכדי 58% , ושיעורן מבין כלל המקרים בהם הוגשו תלונות קודמות למשטרה עומד על 73% . כמו כן, שיעורן מבין תיקי הרצח הלא מפוענחים מגיע לכדי 84% .

המחקר הנוכחי בוחן את השאלה: האם רשויות אכיפת החוק בישראל, ובראשן המשטרה, פועלות לאכיפת
שלטון החוק על מקרי רצח נשים פלסטיניות באותו אופן בו הוא נאכף על מקרי רצח נשים יהודיות?

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן