אחרי שלשכת הפרסום הממשלתית (לפ”מ) הוציאה ברושור של משרד הבריאות עם הטיה מגדרית סטריאוטיפית ושינתה אותו בתוך יום, ופלאייר נוסף שמציג את החברה הערבית באופן

מה שלומכן? ושלומכם? חמישה שבועות בתוך בידוד חברתי, ולא ברור לאיזו שגרה נמשיך מכאן. זה לא היה חג שקט, וגם אנחנו רתחנו כשראינו את הרכב

קשה להאמין, אבל כבר שבועיים שאנחנו בבית, וקשה לראות את הסוף. אנחנו פועלות בימים אלה בשתי חזיתות בוערות: האחת – בהפעלת קווים פתוחים המציעים ייעוץ

בשבוע שעבר התכנס שולחן עגול בין-מגזרי של ארגוני נשים וחברה אזרחית עם הממשלה, בכל הנוגע לנשים בתקופת משבר הקורונה. השולחן נערך במתכונת של 50:50 –

נגיף האבטלה המתפשט במשק מסכן אוכלוסיות שנאבקות להתפרנס ממילא: עניים עובדים, משפחות חד־הוריות או עם מפרנס אחד, עובדים עם הכנסות לא מדווחות ומבקשי מקלט. להם,

מה שלומכן? ושלומכם? הימים קשים, וחוסר הוודאות כנראה יימשך במשך תקופה לא מבוטלת. אלה ימים שמציבים אתגרים משמעותיים לכולן ולכולם, אבל יש מי שמשלמות מחיר

אלו ימים מאוד לא פשוטים. מערכות החינוך סגורות, וחוסר הוודאות סמיך באוויר. כולנו נידרש ליותר כעת. גם יש חשש ממשי לנשים שנמצאות במערכות יחסים אלימות,

יום האישה הבינלאומי מצוין היום, ורצינו להביא לפניכןם ניוזלטר חגיגי, מלא בחלומות ותוכניות. אבל הרצח המזוויע של תינוקת בת עשרה חודשים וניסיון הרצח של האם והבת

מגיע לנו מרחב ציבורי שווה לנשים.מגיע לנו שוק עבודה יותר הוגן ואנושי.מגיע לנו מרחבים מוגנים – בתעסוקה, ברחוב ובבית.מגיע לנו הקצאה שווה של תקציבים.מגיע לילדות