שדולת הנשים, פרופ' קרין נהון, תמר זנדברג ומרצ ביקשו להוציא צו מניעה שיורה לעיריית בני-ברק וחברת חוצות זהב לספק שמירה ובטחון נאותים לשלטים עם פני נשים, כדי שלא יושחתו • השופט חנן מלצר: עיריית בני-ברק אינה יכולה למנוע תעמולת בחירות עם פני נשים
טל שניידר | גלובס
יו"ר ועדת הבחירות, שופט העליון חנן מלצר, סיים את פסיקתו בנושא חובת פרסום תמונות נשים על שלטי חוצות בברכה ייחודית: "חג הפורים בא עלינו לטובה, ולמותר לציין בהקשר זה כיצד חג זה מדגיש את תפקידן וחשיבותן של הנשים ואת הצורך בכיבודן ובשמירת מעמדן".
זו השורה האחרונה של החלטתו של מלצר לפסוק בעד עתירתן שלשדולת הנשים בישראל, פרופ' קרין נהון, ח"כ תמר זנדברג ומרצ נגדעיריית בני-ברק, חברת חוצות זהב בע"מ והיועץ המשפטי לממשלה.
נושא העתירה היה הסרת תמונות פניהן של נשים ממספר שלטי חוצות, שלטי תעמולה באזור העיר בני-ברק בסמוך לצמתים מרכזיים, ליד קניון איילון. שדולת הנשים, נהון, זנדברג ומרצ ביקשו להוציא צו מניעה שיורה לעיריית בני-ברק וחברת פרסום החוצות במטרה למנוע הגבלת תוכן התעמולה ואף לספק שמירה וביטחון נאותים לשלטים עם פני נשים, כדי שלא יושחתו.
מלצר לא הוציא צווי מניעה, אך קיבל את מרבית העתירה ואף השית על העירייה ועל חברת חוצות זהב בע"מ הוצאות בסך 15 אלף שקל – סכום גבוה יחסית לעתירה בתחום דיני הבחירות. הוא קבע כי עיריית בני-ברק אינה יכולה למנוע תעמולת בחירות עם פני נשים. מניעת הפרסום מהווה אפליה אסורה בין מועמדים, הוא קבע.
בפתח מערכת הבחירות לפני מספר חודשים הועלה שלט ייחודי בבני-ברק, השונה משילוט בשאר המדינה. באותו השלט, של קמפיין הקורא לאיחוד, הוסרו פניה של ציפי לבני, וזאת לעומת מאות שלטים אחרים בכל רחבי הארץ בהם היא נכללה.
חברת חוצות זהב בע"מ טענה כי הם רצו להימנע מפרובוקציה, אך במהלך הדיונים הסתבר כי עיריית בני-ברק היא זו שמכתיבה את התנאים ואינה מוכנה לפרסם את פניה של לבני.
מנכ"לית שדולת הנשים, מיכל גרא מרגליות, אמרה היום: "מחיקה של נשים ממרחבים ציבוריים נועדה למחוק את דמותן, קולן והשפעתן של נשים ככלל. החוק במדינת ישראל אוסר על פרקטיקה של הדרת נשיםוהעלמתן מהמרחב הציבורי, ובפרט בכל הנוגע לפוליטיקאיות המתמודדות בבחירות, וקיבלנו פעם נוספת גושפנקה משפטית לכך".
ממרצ נמסר כי "בכל מקום שבו ינסו להפר זכויות, מרצ תהיה; בכל מקום בו ינסו למחוק נשים, מרצ תהיה. אנחנו נמשיך להילחם על עתידה של ישראל ונעמוד כחומה בצורה מול כל מי שינסה למשוך את המדינה מאות שנים אחורה. מול הגזענים, מול השוביניסטים ומול הכפייה הדתית”.
מלצר כלל בהחלטתו התייחסות אגבית לעליונותם של כללי הבחירות, השוויון, חופש הביטוי והפרסום לכלל האוכלוסייה, מעל לחוקי עזר עירוניים מקומיים.
"בהערת-אגב אוסיף (מבלי לקבוע מסמרות), אף שהעניין איננו נדרש לשם הכרעה במחלוקת שלפניי, כי לעמדתי, לנוכח חשיבותו הרבה של עיקרון חופש הביטוי הפוליטי – איסור האפליה הקבוע בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) מחייב פרשנות רחבה, כך שכל סירוב מצד רשות מקומית לפרסם שלטי תעמולה מחמת תוכנם והמסר הפוליטי המובע בהם – יכול להיחשב כאפליה אסורה".
בנוסף, החלטתו של מלצר חלה רק לעניין תקופת בחירות ושלטי בחירות. במצב הדברים השגרתי, באזור הקניון ובני-ברק מגבילה העירייה גם פרסומים מסחריים עם תמונות ילדות או נשים (נניח בפרסום מוצרים מסחריים). מלצר קבע בהחלטתו כי קביעתו "איננה עוסקת בגבולות חופש הביטוי הפוליטי בפלטפורמות פרסום אחרות ובמועדים אחרים".
לקריאת הכתבה המלאה באתר גלובס, לחצו כאן.