עתרנו לבג"צ בדרישה להשוות את מספר השופטים והשופטות בבית המשפט העליון, כי הדרך לשוויון מגדרי עוברת גם במערכת המשפט בישראל.
בישראל יש משפטניות מצוינות מהשורה הראשונה – שופטות מכהנות, עורכות דין ונשות אקדמיה שמתאימות מאוד וראויות מאוד לכהן כשופטות עליון. ולמרות זאת, באופן שיטתי הרשימה לשיפוט לעליון מורכבת מרוב גברי מובהק, ורשימת המועמדים שפורסמה בשבוע שעבר כוללת 8 מועמדות ו-16 מועמדים. שליש בלבד מהמועמדים לעליון הן נשים.
שופטת ראשונה מונתה לבית המשפט העליון רק בשנת 1977. בכל שנותיו כיהנו בו 10 שופטות בלבד. אפילו כיום, אחרי שתי נשיאות בבית המשפט, מכהנות בו רק 4 שופטות מתוך 13 שופטים – כ-30%. ללא מינוי שתי נשים לפחות בסבב המינויים הנוכחי יוותר בית המשפט העליון עם ייצוג מגדרי חסר ומטריד לעוד שנים ארוכות.
העתירה נדחתה בפעם השלישית ביום חמישי ה-07/10. אולם, בית המשפט העליון קבע שהועדה לבחירת שופטים כפופה לחובת הייצוג ההולם לנשים. בית המשפט ציין כי הנתונים של ייצוג נשים "אינם כה מרשימים", כלשונו, אולם, הם לפני המינויים הצפויים בקרוב על ידי הועדה.
אנו קוראות לועדה לבחירת שופטים למנות בסבב המינויים הקרוב, לפחות 2 נשים, באופן שיביא לידי ביטוי מעשי, את החובה לשמור על שוויון מגדרי בביצוע מינויים בשירות הציבורי, חובה המהווה תפיסת יסוד של שיטת המשפט הישראלית, כדבריו של בית המשפט העליון עצמו.
בשלוש השנים האחרונות עתרה השדולה פעמיים נוספות נגד הוועדה לבחירת שופטים, בדרישה להעלות את מספר השופטות בבית המשפט העליון. בשנת 2018 העתירה נמחקה על הסף מטעמים פרוצדורליים, ובשנת 2020 הממשלה התפזרה לאחר הגשת העתירה.
תודה לעורכי הדין דוד תדמור ועידן ארנון שמייצגים אותנו בהתנדבות בעתירה.
חדשות וואלה מדווחים בהרחבה על העתירה >>
מכתב לחברי וחברות הוועדה לבחירת שופטים ושופטות: חובתכם לפעול למען ייצוג הולם >>
ככה זה כשנשים
עוזרות לנשים,
את לא נשארת לבד.