הביטוח הלאומי החליט להקל (בצדק רב) על קבלת דמי אבטלה, וקיצר את תקופת ההכשרה מ-12 חודשים מתוך 18 אחרונים, ל-6. בנוסף, קבע שניתן לקבל דמי אבטלה בחל"ת, גם ללא ניצול ימי החופש בתשלום. אבל הביטוח הלאומי לא פתר את מצבן הקשה של נשים שמלכתחילה משתכרות מעט, ומקבלות גם כך קצבה ממנו – דמי מזונות (במקרה שהגבר לא משלם אותם ובהתאם לרמת ההכנסה), או קצבת זקנה אחרי גיל 62, שגם היא תלוית הכנסה עד גיל 70. במקרים אלו, הביטוח הלאומי לא משלם את הקצבאות במלואן, כי לשיטתו מדובר ב"כפל קצבאות". פנינו, יחד עם כוח לעובדים, בדרישה לשנות את המצב הזה ולשלם לנשים את מלוא הקצבאות, ולו באופן זמני בגלל משבר הקורונה.

למכתב המלא לחצ/י כאן.