על אף שלמעלה מ-50% מאוכלוסיית ישראל הן נשים, ייצוגן בשדרות הניהוליות הזוטרות והבכירות עדיין אינו מייצג, ואף מהווה עיוות. לדוגמא, ברמה הניהולית הבכירה ביותר של השירות הציבורי, נשים מהוות 24% בלבד.

על מנת שנוכל להגיע לשוויון, צריכה זו לבוא לידי ביטוי גם בהרכבם של מוקדי קבלת ההחלטות השונים הקיימים במדינה.

אך ייצוג מגדרי שוויוני בהנהלות הבכירות, במרחב הציבורי והפוליטי בישראל, ובתפקידי מפתח, הוא לא רק אידיליה, או משאלת לב. הוא חובה על פי דין.

סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 ("חוק שיווי זכויות האשה"), שכותרתו "ייצוג הולם", קובע כי אם יש בגוף ציבורי, או בסוג משרה מסוים בו, תת-ייצוג לנשים, חובה לתת עדיפות לאישה אם המועמדים משני המינים הם בעלי כישורים דומים.

לכן, פנינו היום, 09.11.21, לוועדה לאיתור יועמ"ש, בראשותו של כבוד השופט ונשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, בתזכורת כי השגת ייצוג הולם לנשים כתכלית החוק מחייבת ייצוג שווה לנשים בדרגים הבכירים. לאחר שכל 14 המינויים לתפקיד היועמ"ש מאז קום המדינה היו של גברים, אין ספק כי החובה לפעול לייצוג הולם של נשים ולמנות אישה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, מחויבת הן מכוח הדין והן מכוח החובה הציבורית והמוסרית שבענין.

קראו את המכתב המלא כאן >>