נציב שירות המדינה הנכנס, פרופ׳ דניאל הרשקוביץ, הגיע לדיון שהתקיים היום, ג׳ 16.10.18, בוועדה לביקורת המדינה, ובו סקר את פעילות הנציבות בפני חברי הכנסת ונציגי הארגונים והציבור שנכחו בדיון.
עו״ד מרים זלקינד, מקדמת המדיניות והחקיקה של שדולת הנשים בישראל, העלתה בפני הנציב הנכנס מספר שאלות הנוגעות לסוגיות מרכזיות בכל הנוגע לקידום נשים במסגרת שירות המדינה, ומניעת הדרתן ופגיעה בזכויותיהן:
על יישום דו”ח ועדת שטאובר –
״בדו”ח שטאובר נקבע יעד של הגעה ל-50% נשים בתפקידים הבכירים עד לסוף שנת2019. אנחנו כבר בפתחה של שנת 2019 וככל הידוע לנו, כרגע רק 43% מכלל התפקידים הבכירים הם נשים.
״ברצוננו לשאול מה הנציבות עושה כדי לעמוד ביעד שנקבע? מה אחוז הנשים בתפקידים הבכירים בכל משרד ומשרד לפי היעדים הדיפרנציאליים שנקבעו? כי יש משרדים שבהם יש הרבה מאוד נשים בדרגים הבכירים (כמו משרד המשפטים למשל) אבל משרדים קטנים יותר שככל הידוע כמעט ואין בהם נשים בדרג הבכיר – האם מתוכננות סנקציות נגד משרדים שלא עומדים ביעד כגון הקפאת תקנים עד לעמידה ביעדים?״.
בתשובה לשאלה זו, אמרו נציגי נציבות שירות המדינה כי נעשים מאמצים לעמוד ביעדי הוועדה.
על סוגיית ההעדפה המתקנת וייצוג הולם לנשים במינויי ועדות איתור בשירות המדינה –
״לפני כחודש שלחנו לך מכתב שנוגע להחלטה של ועדת האיתור בדבר המינוי למנהל השירות הלאומי ואנחנו עדיין מחכות לתשובה. בפני ועדת האיתור עמדו מועמדת אישה ומועמד גבר והיא בחרה במועמד הגבר למרות שהנתונים שלהם היו מאוד מאוד דומים. אנו מודאגות מהפרשנות שניתנה על ידי הועדה ואושרה בידי הנציבות בשאלה מהם כישורים דומים וחושבות שזה יכול לעקר מתוכן את כל מנגנון ההעדפה המתקנת ולמנוע את קידומן של נשים לתפקידים בכירים. הנהלים המגדירים כיום את פעולתן של ועדות האיתור והמכרזים, ובפרט נוהל ועדת האיתור, משקפים נכונה את חובת הייצוג ההולם. אבל המקרה הזה מעיד שדרושים נהלים והנחיות שיחדדו את גבולות הפרשנות בסוגיית הכישורים הדומים באופן שיעלה בקנה אחד עם מטרות קידום השוויון המגדרי בשירות המדינה״.
בתשובה לשאלה זו, אמרו נציגי נציבות שירות המדינה כי הם נמצאים בדיונים על הסוגיה מול משרד המשפטים.
על הדרת נשים –
״כמו שוודאי ידוע לך, אנחנו עתרנו נגד תוכנית משפיעים, שהתקיימה בהפרדה מגדרית בנציבות שירות המדינה, ובסופו של דבר, למרות שהתוכנית הנוכחית כבר יצאה לדרך, בית המשפט קבע באופן ברור מאוד שאסור לפתוח קורסים נפרדים לגברים ולנשים, ובוודאי שאסור לעשות זאת ללא תשתית עובדתית מדוקדקת ושקופה לציבור. רציתי לשאול מה עמדת הנציבות בנוגע להמשך קורסים כאלה? האם מתוכננות כרגע יוזמות נוספות לשילוב חרדים ומה האופי של התוכניות האלה – גברים ונשים ילמדו בהם יחד?״.
על שאלה זו נציגי נציבות שירות המדינה כלל לא השיבו.
על הצורך בצעדים מערכתיים ליצירת איזון בית-עבודה –
״בעקבות פנייתנו הורחבה היוזמה הוולונטרית של מנכ”לית משרד התחבורה, לפיה יומיים בשבוע לא יתקיימו פגישות אחה”צ במשרד. האם הנציבות עוקבת אחר היישום של ההחלטה? מה תוצאותיה?
אילו פעולות נוספות ננקטות לאפשר דווקא לגברים להיות אבות מעורבים? וכיצד בכוונתכם לפעול ליצירת האיזון עבור העובדות והעובדים בין הבית והעבודה?״.
על שאלה זו השיבו נציגי נציבות שירות המדינה באופן חלקי ביותר, והסתפקו רק באמירה כי הם בוחנים פיילוט של מתן אפשרות לעבוד מהבית.
