עם התחדשות פעילות הכנסת ו-ועדת השרים לענייני חקיקה, העבירה שדולת הנשים בישראל את התייחסותה לכמה מהצעות החוק שהוגשו לדיון בוועדה. השבוע תמכה השדולה בשתי הצעות חוק: הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), של ח"כ יוליה מלינובסקי ואחרים (פ/4903), המבקשת להחמיר את הענישה המירבית בגין השחתת מודעות ושטרות על רקע מגדרי של הדרת נשים משלושה חודשי מאסר לשנת מאסר; והצעת חוק־יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון) של ח"כ ציפי לבני (פ/5391).
בנוגע להצ״ח של ח״כ מלינובסקי, הסבירה שדולת הנשים כי: ״במשך תקופה ארוכה אנו עדות להשחתה על רקע מגדרי של תמונות ודימויי נשים ממודעות רחוב בערים שונות ברחבי הארץ, שהגיעה לשפל עם השחתה שיטתית של תמונות נשים המועמדות לבחירות ברשויות המקומיות הקרובות. המחיקה הזו לא רק משפילה ואלימה, אלא היא פוגעת בזכות היסוד של נשים להיבחר, מכיוון שהציבור אינו זוכה להיחשף למועמדות הנשים, כפי שהוא נחשף למועמדים הגברים שתמונותיהם אינן מושחתות. במקביל, נחשפו במהלך השנה האחרונה מקרים רבים של השחתת שטרות ועליהן דמויות נשים. אנחנו שמחות על התיקון המוצע, אשר יחמיר את הענישה ויאפשר להגביר את ההרתעה בגין מעשים חמורים אלה ולמנוע את התפשטות תופעת הדרת הנשים והפגיעה בהן״.
בנוגע להצ״ח של ח״כ ציפי לבני, המבקשת מבקשת לעגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, את עיקרון השוויון, הדגישה שדולת הנשים בישראל בפני חברי ועדת השרים: ״כידוע הזכות לשוויון הוכרה בשורת פסקי דין מכוננים של בית המשפט העליון, כזכות בעלת מעמד חוקתי (ראו למשל בג"ץ 02/6427 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' כנסת ישראל, פ"ד סא (1) 619 (2016)), ואולם עד היום לא עוגנה במפורש בחוקי היסוד. הזכות לשוויון, לצד הזכות לכבוד האדם, הן שתי הזכויות העיקריות שמבטיחות הגנה מפני אפליה מחמת מין, ועל כן חקיקת הזכות לשוויון כזכות חוקתית במסגרת חוק יסוד היא צעד משמעותי בקידום ההגנה על נשים וקידומן״.
