על רקע דיוני תקציב 2019 – שדולת הנשים פנתה לשר החינוך, נפתלי בנט, בדרישה כי יתנגד לתקציב בשל דחיית יישומו המלא של חוק יום חינוך ארוך || ימים ספורים לאחר הודעת שר החינוך ושר האוצר על קיצור חופשות מערכת החינוך, זו עלולה להיות הפעם השמינית בה יידחה יישום חוק יום חינוך ארוך במסגרת חוק ההסדרים || שדולת הנשים לבנט: ״רק מהלך כולל יביא להתאמה בין מערכת החינוך לשעות העבודה במשק – כולל יישום חוק יום חינוך ארוך״.
שעות לאחר שהודיעו בתחילת השבוע שרי האוצר והחינוך על קיצור 10 ימי חופשה מלוח החופשות של מערכת החינוך, התברר כי הממשלה מתכוונת לדחות שוב, בפעם השמינית, את יישום חוק יום חינוך ארוך, במסגרת תקציב 2019 וחוק ההסדרים.
היום, יום ה׳, מתכנסת הממשלה כדי לאשר את תקציב 2019, שלפי שעה לא יכלול את יישומו המלא של חוק יום חינוך ארוך. ערב ההצבעה על התקציב בממשלה, פנתה שדולת הנשים בישראל לשר החינוך, נפתלי בנט, בדרישה כי יתנגד לתקציב מסיבה זו. עו״ד מיכל גרא מרגליות, מנכ״לית שדולת הנשים בישראל, אמרה בתגובה: ״20 שנה חלפו מאז שהכנסת החליטה שיום חינוך ארוך הוא צעד קריטי להשתלבות מיטבית של נשים בשוק העבודה ולקידום שוויון הזדמנויות לילדים מכל שכבות האוכלוסייה, והגיע הזמן לסיים סוף סוף את פארסת הדחיות האינסופיות. ההחלטה על קיצור החופשות במערכת החינוך היא חשובה אמנם, אבל חייבת להיות חלק ממערכה כוללת שתתאים את שעות הפעילות של מערכת החינוך לשעות העבודה של ההורים בשוק התעסוקה. לצד צמצום ימי החופש, צריך לזכור שישראל היא שיאנית במספר שעות העבודה השבועיות ובמספר ימי העבודה השנתיים, בהשוואה בינלאומית. הצעד הנכון הוא החלה מלאה של יום חינוך ארוך לצד קיצור שעות העבודה במשק והוספת ימי חופשה להורים. היישום יעלה למדינה כסף, אבל אין ספק שזו השקעה בטוחה בהון האנושי של מדינת ישראל״.
שדולת הנשים בישראל מקדמת בימים אלה, יחד עם ח״כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הצ״ח חדשה, עליה חתמו 62 ח״כים, שתביא לביטול דחיית החוק וליישומו בפועל, כך שמערכת החינוך תספק מינימום של 41 שעות שבועיות. ההצ״ח לביטול הדחיות החוזרות ביישום החוק היא אחת משורת צעדי מדיניות בהם קוראת השדולה לנקוט בעקבות דו"ח מקיף שפרסמה לאחרונה על אחריות המדינה לחינוך וטיפול בגיל הרך בישראל, בתוכו גם יישום החוק ליום חינוך ארוך.
בחודש שעבר חלפו 20 שנים מאז נחקק חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, עוד בתקופת הממשלה הראשונה של נתניהו. אך למרות זאת, החוק מעולם לא נכנס לתוקף, ויישומו נדחה במסגרת חוק ההסדרים כבר 7 פעמים.
מטרת החוק היתה להעלות את רמת החינוך בישראל, ולהקטין את הפערים החברתיים, שרק הולכים וגדלים. בפועל החוק מיושם רק עבור 20% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים ובגנים, וגם במקומות בהם הוא מיושם יום החינוך מסתיים בין השעות 14:15-15:45.
״חינוך איכותי הוא הכרחי לשוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית, וגם לתעסוקה איכותית של יותר נשים״, קוראת יערה מן, מנהלת תחום שוק תעסוקה פמיניסטי בשדולת הנשים בישראל. ״זו לא רק שאלה של יוקר מחייה, אלא של אחריות המדינה לייצר שוויון הזדמנויות אמיתי באמצעות חינוך ציבורי איכותי. זו גם אחריות המדינה לקדם תעסוקה איכותית ליותר נשים, שמשלמות היום על הפער בין זמני הפעילות של מערכת החינוך לשוק התעסוקה״.
