מאז פרוץ מתקפת “חרבות ברזל” וההכרזה על מצב חירום בעורף, הוארכה שוב ושוב תחולת ההגנות בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום – כדי להתמודד עם השלכות כלכליות, תעסוקתיות וחברתיות חסרות תקדים על העובדות והעןבדים בעורף. עתה מבקש משרד העבודה להאריך את תחולת ההגנות לעובדים הורים, בני זוג של חיילים, ועובדים שפונו מביתם – עד ליום 6.11.2025.
שדולת הנשים בישראל תומכת בהארכת ההגנות – אך סבורה כי ההגנות אינן מספקות, ויש להרחיבן ולעגן פתרונות משלימים נוספים, במיוחד בכל הנוגע לנשים עובדות והורים לילדים קטנים. שדולת הנשים מפעילה קו טלפוני ייעודי לעובדות בנושא זכויותיהן בזמן המלחמה. להלן הנושאים המרכזיים שעלו מהשטח:
- הרחבה והבהרה נדרשת – תחום חיוני לעומת מפעל חיוני
- הבדל מהותי שמבלבל את הציבור – ויוצר פגיעות קשות בעובדות
במהלך מצב החירום האחרון נוצר בלבול חמור – הן בקרב עובדים והן בקרב מעסיקים – בין “משק/תחום חיוני” לבין “מפעל חיוני”:
- “מפעל חיוני” הוא מקום עבודה שהוכרז באופן פרטני על ידי שר העבודה, בהליך מסודר מול משרד העבודה, מכוח חוק שירות עבודה בשעת חירום, התש”ז–1947. עובד במפעל כזה מחויב להתייצב לעבודה גם בעת חירום, ואי-הגעה עשויה להיחשב עבירה פלילית, לרבות חשיפה לסנקציות כגון קנס או מאסר. בחוק אין הגנה להורים מפני פיטורין, אלא החוק קובע כי באשר להורים לילדים עד גיל 14, נתון למעסיק שיקול דעת אם לאשר את היעדרותם.
- “תחום חיוני” לעומת זאת, הוא הגדרה כללית יותר שנקבעת על ידי משרד העבודה, ואינה מלווה בהליך פרטני או ברישום עובד כ”עובד חיוני”. משרד העבודה הרחיב באופן רחב את רשימת התחומים החיוניים – דבר שמעלה שאלה האם אותם עסקים הינם הכרחיים לפעול גם בזמן הנחיות מגבילות של פיקוד העורף. הרחבה זו מקהה את אפקט ההגבלות, עלולה לערער את סמכות ההנחיות הביטחוניות – ובפועל “פותחת את המשק” גם כשנדרש צמצום. יתרה מכך, נדרשת הבהרה מצד משרד העבודה מהם החובות והזכויות של אותן עובדות ועובדים בתחום חיוני.
