11 נשים נבחרו לראשות של רשות מקומית בבחירות בשבוע שעבר, ביניהן עינת קליש־רותם, האשה הראשונה שנבחרה לראשות עיריית חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל; עליזה בלוך – בניצחון מדהים בבית שמש; ושוש כחלון־כידור, שהדיחה את ראש מועצת כפר יונה אחרי 41 שנת כהונה. 6 נשים נוספות עלו לסיבוב שני. כשיצאנו למערכת הבחירות הזו, היעד שהוצב ב״מקומיות״ – קואליציית ארגונים פמיניסטיים ששדולת הנשים הייתה שותפה בה – היה של הכפלת הנשים הנבחרות. בראשות מועצה או עירייה. המטרה הושגה! יש גם סימנים מעודדים בבחירות לחברות המועצות, והמספרים הסופיים צפויים להתפרסם היום, בתקווה שהנשים תגענה לשיעור של כרבע מכלל חברי וחברות המועצה.
אחרי שיירד האבק מעל מערכת הבחירות המקומיות, המאמצים צריכים להיות מושקעים בבחירות הארציות הקרובות. בעקבות בחירתו של ז'קי לוי לראשות עיריית בית שאן, מספר הנשים בכנסת עומד על 36. זהו מספר שיא. בבחירות הקרובות אנחנו חייבות לוודא שהמספר הזה יגדל משמעותית, ובעיקר, שיבוא לידי ביטוי גם בהרכב הממשלה. כיום יש 4 שרות בלבד, מתוך 28 משרדים. זה ייצוג מביך. כשב-2015 ג'סטין טרודו הרכיב ממשלה בקנדה שמחציתה נשים, אמרו: ״אנחנו לא קנדה״. אבל רק לפני שבועיים קמה ממשלה חדשה באתיופיה, שמחצית ממנה הן שרות. לא נותר אלא לאחל לכולנו: בשנה הבאה בירושלים הבנויה.
מוזמנות/ים להיכנס גם השבוע לשלוש הערות פמיניסטיות על השבוע החולף, ואחת לשבוע הבא.
