תקופת אחרי החגים נפתחה בסימן סערת #למהלאהתלוננתי. שנה אחרי מי-טו, אנחנו מזהות שהציבור עשה צעד משמעותי קדימה, תודעתית ותקשורתית, אך המערכת נשארה מאחור. ביום שישי התפרסם טור שלי במוסף הפוליטי של ידיעות אחרונות, על כשלי המערכת, ועל כך שכשנשים מרגישות חוסר ביטחון בבית, ברחוב ובמקום העבודה, זאת בעיה של כולנו – נשים וגברים. כל עוד רשויות המדינה לא יעברו גם הן שינוי תודעתי ויבינו שזה נושא אקוטי, ולא שולי – המערכת תמשיך לא לראות את הנפגעות. אנחנו בפתחה של שנת בחירות בישראל, שנה שבה לציבור יש מנוף לחץ על מפלגות ומתמודדים. הדרך היחידה להוביל שינוי מערכתי היא להבהיר לפוליטיקאים ולפוליטיקאיות שלנו שהם ישלמו מחיר ציבורי אם ימשיכו לא לעשות דבר בנושא.

עוד לפני הבחירות הארציות, יתקיימו בסוף אוקטובר הבחירות לרשויות המקומיות. זאת הזדמנות חשובה עבור כולנו להצביע לרשימות עם ייצוג שוויוני, ולהכניס לראשות הרשויות ולמועצות המקומיות נשים וגברים עם רגישות מגדרית, שיהיו מספיק אמיצות ואמיצים להוביל שינויים במרחב הציבורי, כדי להבטיח את בטחונן האישי של נשים ולפעול נגד פגיעה בזכויותיהן. זאת משימה קשה, אבל הרווח ממנה הוא עצום, והיא אפשרית.