בשבוע שעבר התקשרה אלינו מ', חיילת באחד הבסיסים הגדולים בדרום הארץ, לקו החם נגד הדרת חיילות. היא סיפרה שבטקס לציון ערב יום הזיכרון בבסיס היו אמורות לשיר שתי חיילות. ערב לפני הטקס הגיעה הנחייה של המג״ד שאסרה עליהן לשיר, בטענה שמדובר ב״שירת נשים״ ושהשירה שלהן עלולה לפגוע ברגשות חיילים בבסיס.
״הן התכוננו במשך שבוע לקראת הטקס החשוב הזה בבסיס״, תיארה בפנינו מ׳ כשהיא רועדת מרוב תסכול וכעס. בהתחלה ניסו למצוא איזה ״פתרון״ שיהיה גם גבר שישיר איתן, בטענה שכך, כביכול, מותר שהן ישירו וזה כבר לא יהיה "שירת נשים", אבל לא מצאו מישהו שיצטרף. בסוף, במקום לשיר הן רק עמדו על הבמה ובזמן שחייל ניגן בגיטרה הן דקלמו את המילים במקום לשיר אותו. מ׳ התקשרה אלינו כי היא הרגישה שנעשה כאן עוול לחברותיה, אבל גם לה – חיילת כמותן, והרגישה שיש בצבא מי שרוצה שהיא תפנים שהקול שלה לא ראוי להישמע על במת טקס ממלכתי חשוב כל כך.
