השבוע פורסם דו”ח מבקר המדינה על הטיפול הלקוי באלימות הקטלנית בחברה הערבית. הנתונים שהציג המבקר דוקרים את העין: שיעור מקרי הרצח בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי 2.5 מאשר באוכלוסייה הכללית, ושכיחות עבירות הירי – פי 17.5 מאשר בחברה היהודית. 1,236 גברים ונשים בחברה הערבית נרצחו מאז שנת 2000 ועד נובמבר 2017. גם נשים נרצחות יותר בחברה הערבית, חלק לא מבוטל מהן על מה שכונה באופן אבסורדי ומקומם “רצח על כבוד המשפחה”, כשאין כבוד ברצח. רצח נשים הוא ממש לא רק בעיה “מגזרית”, ואנחנו יודעות היטב שנשים סובלות מאלימות בכל קבוצות האוכלוסייה ובכל מעמד כלכלי. אלא שבחברה הערבית יש הרבה יותר כלי נשק ברחובות. רצח נשים הוא הביטוי החריף ביותר לתפיסה שנשים שוות פחות, ולכן אנחנו משמיעות קול ופועלות כנגדה – בפייסבוק, בתקשורת ובכנסת, פונות לגורמים הממשלתיים הממונים ופועלות במסגרת קואליציית “האקדח על שולחן המטבח” לצמצום הנשק במרחב הציבורי. רצח נשים הוא לא גזירת גורל, ואנחנו קוראות לממשלה לתקן לאלתר את הכשלים החריפים בדו״ח מבקר המדינה.
