רקע:
הדרת נשים ואפליה מגדרית הן התנהגויות אסורות בישראל כיוון שהן פוגעות בזכות לשוויון ומנוגדות לחוק. בעשור האחרון מתרבות תופעות של הדרת נשים והפרדה מגדרית. אירועים ומרחבים ציבוריים אוסרים על כניסת נשים, או מחלקים את המרחב כך שנשים סגורות בתוך מרחבים משלהן, רק בגלל שהן נשים. החוק בישראל אוסר על הדרת נשים ועל הפרדה מגדרית, אך למרות זאת רשויות מקומיות ואפילו מוסדות המדינה מאפשרים הדרת נשים והפרדה מגדרית. בין היתר, קיימת הפרדה מגדרית במסגרת מוסדות להשכלה גבוהה, באוטובוסים (“קווי מהדרין”), ובאירועים ומרחבים ציבוריים. בנוסף, קיימים כללי צניעות המושתים על חיילות בצה”ל, על נשים בתחבורה ציבורית, על נשים ברחוב ועל תלמידות בתי ספר.
הדרת נשים מתחלקת ל-3 סוגים עיקריים:
- הדרת נשים מוחלטת – אירועים לגברים בלבד, רחובות לגברים בלבד וכד’.
- דרישות צניעות המופנות כלפי נשים.
- הפרדה מגדרית – גברים בצד אחד ונשים בצד השני, בדרך כלל כאשר מתקיימת הפרדה מגדרית נשים מקבלות את התנאים הפחות טובים (יושבות מאחורה באירועים, מקבלות גישה פחות טובה לשירות שמוצע, שטח קטן יותר וכד’).
המקרים היחידים שבהם מותרת הפרדה מגדרית בין גברים לנשים הם כשמדובר באירוע שהוא בליבת הציווי הדתי (למשל תפילה בבית כנסת) או באירוע שכולל חישוף גוף ברור (למשל בחוף הים).
אלו הן שש הדרישות המרכזיות של המאבק:
- לחייב את כל המפלגות לפתוח את שורותיהן למועמדות נשים.
- לדרוש ממשרדי הממשלה לא לתקצב, לתמוך או לאפשר שום שירות שניתן תוך הדרת נשים או הפרדה מגדרית וכן לדרוש מכלל משרדי הממשלה ובפרט ממשרד הפנים והמשרד לפריפריה נגב וגליל המתקצבים חלק ניכר מהאירועים ברשויות המקומיות לאמץ וליישם את החלטות הממשלה האוסרות על הדרת נשים.
- להורות לרשויות המקומיות לא לאפשר שום אירוע תרבות בהדרת נשים או בהפרדה מגדרית, לעצור כל ניסיון להורות לנשים איפה ללכת או כיצד להתלבש ולנקוט יד קשה נגד מי שמשחיתים תמונות נשים.
- לדרוש ממשרד החינוך לאסור על מנהלים ומנהלות לאכוף כללי צניעות על ילדות ונערות בבתי ספר ממלכתיים.
- להפסיק את ההדרה וההפרדה האסורות במוסדות להשכלה גבוהה המפוקחים בידי המל”ג.
- לחייב את הצבא ליישם את פקודת השירות המשותף כלשונה, כך שאף חיילת לא תפגע בגלל בקשות צניעות וכך שמקומן של נשים בצבא לא ייפגע.
