צמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה | המלצות מדיניות עיקריות

רקע:

בשנים האחרונות, נושאים כמו אפליה בשכר, ריכוז נשים במשרות חלקיות ובמקצועות מעוטי שכר, ומדיניות לקידום איזון בית-עבודה, נמצאים על סדר יומן של מרבית המדינות המפותחות. גם ארגון ה-OECD הציב לאחרונה את מעמדן התעסוקתי של נשים בראש סדר היום, לא רק מתוך תפיסה מוסרית הדוגלת בשוויון, אלא בעקבות ההבנה כי תת-הניצול של כוח העבודה הנשי פוגע בכלכלה ובפוטנציאל הצמיחה של מדינות הארגון.

בניגוד למגמה בעולם, ישראל כמעט ואינה מקדישה מחשבה או משאבים לצמצום אי השוויון המגדרי בשוק העבודה. על אף ששיעור הנשים המועסקות בה גבוה, ישראל מדורגת רביעית בגובה פערי השכר בין נשים לגברים מבין מדינות ה-OECD והיא משתרכת מאחור במדדים נוספים הנוגעים לאיכות התעסוקה של נשים.

הסיבות לאי השוויון במשק רבות ומגוונות, אך ניתן להצביע על 3 צעדי מדיניות קונקרטיים שבכוחם להוביל לצמצום פערי השכר ולשיפור מצבן התעסוקתי של נשים:

• חופשת לידה ייעודית לאבות:

מדיניות של חופשת לידה לאבות הוכחה מחקרית כמועילה לאבות ולילדים, וכצעד שבכוחו לייצר שינוי בחלוקת התפקידים המגדרית המסורתית ולהגדיל את השוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה ובבית. בשל כך, מספר הולך וגדל של מדינות מנהיגות חופשת לידה ייעודית לאבות בלבד, כזו שאינה באה על חשבון חופשת הלידה של האם. ישראל טרם הצטרפה למגמה זו, ועל אף שהמדיניות הנוכחית מאפשרת לאימהות להעביר חלק מחופשת הלידה לאב, שיעור הניצול של זכות זו הוא אפסי. על אף העלויות הגבוהות של חופשת לידה השמורה לאבות, זוהי מדיניות משתלמת אשר צפויה להגדיל את ההשתתפות של אימהות בשוק העבודה. נמצא, כי אפילו גידול של 1% בלבד בשיעור ההשתתפות של אימהות יחזיר את ההשקעה למשק.

לאחרונה, הצהיר משרד ראש הממשלה על כוונתו לקדם מדיניות של חופשת לידה ייעודית לאבות. אנו קוראות לכלל הפוליטיקאים להצטרף לאמירה חשובה זו ולהתחייב לפעול לקידום המהלך במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הקרובים.

• קיצור שעות העבודה במשק

שוק העבודה הישראלי מאופיין בריבוי שעות עבודה ביחס לעולם ובנורמות אשר מתגמלות עובדים שנמצאים שעות ארוכות במקום העבודה. בנוסף להשלכות השליליות של מצב עניינים זה על רווחתם ובריאותם של העובדים והעובדות, נורמות אלו הן בין המחוללים המרכזיים של אי השוויון המגדרי בשוק התעסוקה. ריבוי שעות העבודה מונע מנשים רבות, אשר עדיין מחזיקות בעיקר האחריות למטלות הבית והטיפול בילדים, להשתלב במשרות תחרותיות ואיכותיות ובמקביל הוא מונע מגברים להשתתף בעבודות הבית ומקבע בכך את חלוקת התפקידים הקיימת.

קיצור שבוע העבודה הפורמלי והחלת מדיניות לקידום איזון בית-עבודה, הם צעדים דחופים והכרחיים לשיפור מעמדן התעסוקתי של נשים בישראל ולצמצום פערי השכר במשק.

• הארכת יום הלימודים (״יום חינוך ארוך״)

חוסר ההתאמה בין שוק העבודה לבין מערכת החינוך הוא אחד החסמים העיקריים העומדים בפני השתלבות טובה יותר של נשים בשוק העבודה. הבנה זאת קיימת כבר שנים ארוכות, והיא אף הולידה – לפני למעלה מ-20 שנה – את חקיקתו של חוק יום חינוך ארוך בישראל. אך למרות החקיקה המתקדמת, יישומו המלא של החוק נדחה שוב ושוב, וכיום הוא מוחל על כ-20% בלבד מתלמידי הגנים ובתי הספר היסודיים. גם בבתי הספר בהם הוא מתקיים, יום הלימודים אינו מספק מענה אמיתי עבור הורים עובדים, משום שהוא מסתיים מוקדם – בין השעות 14:15 ל-14:45, בממוצע.

יישומו המלא של יום חינוך ארוך – בכל רחבי הארץ ובשעות התואמות בצורה טובה יותר את שעות העבודה – הוא צעד חשוב להשתלבותן המיטבית של נשים בשוק התעסוקה. לצד זאת, כדי שצעד זה יטיב לא רק עם ההורים אלא גם עם התלמידים ועם החברה בכללותה, מוצע שהארכת יום הלימודים תוקדש בעיקרה לשעות העשרה, ספורט ואמנות, באופן שיוכל להוות תחליף לחוגים אותם מממנים ההורים באופן פרטי בשעות אחר הצהריים.