רקע:
למסגרות חינוכיות מכל סוג ובכל גיל ישנו תפקיד מכריע לא רק בהנחלת ידע אלא בהבניית תפיסותיהם של הילדים/ות והנערים/ות לגבי מקומם ותפקידם בחברה. בכל שלב משלבי החינוך יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא המגדרי, הן בכדי למנוע הסללה עתידית של ילדים וילדות לתפקידים שונים, למקצועות שונים ולהזדמנויות שונות והן בכדי לדאוג שכל ילד וילדה ירגישו כי זהותם המגדרית אינה מהווה עבורם מכשול או קושי.
כבר בגיל הרך, לקראת גיל 3, מפנימים מרבית הילדים/ות את מינם/ן ומאמצים לעצמם התנהגויות רווחות שרבות מהן נתפסות כטיפוסיות למין זה או אחר. בגילאי 5-4 ילדים וילדות מחזיקים באמונות סטריאוטיפיות בנוגע למה מתאים לבת ומה מתאים לבן: ורוד, עדינות ובובות לבנות, ותכלת, משחקי כדור ומכוניות לבנים, והם מתוגמלים חברתית על הבחירה ה"נכונה". התפיסות הסטריאוטיפיות מייצרות הבדלים התנהגותיים בין המינים, ואלה משפיעים במהלך החיים על גישות, ציפיות והעדפות בנוגע לכיווני קריירה ותפקידים. בנוסף, מחקרים מראים כי הדמויות החינוכיות שפוגשים הילדים והילדות בגיל הרך הן בעלות משמעות רבה בהקשר זה. הצוות הוא על טהרת הנשים, ומכאן שהוא מחזק ומקבע עוד את הקשרים הבלתי מעורערים שבין נשיות לטיפול בילדים, בהורים ובבן הזוג. בנוסף, מחקרים מצאו כי הצוות נוטה להתייחס באופן שונה לבנים ולבנות ולהציב בפניהם דרישות התנהגותיות וחינוכיות שונות.
היחס השונה לבנים ולבנות ממשיך גם בגילאים מאוחרים יותר. בגילאי בית הספר, מחקרים מצביעים על כמה מישורים בהם מתבטא יחס זה: בנים זוכים להקצאת זמן גדולה מבנות; קיים שימוש בביטויים רגישים וסלחניים יותר כלפי בנות ושימוש בשפה מעודדת ומדרבנת יותר כלפי בנים; בנות זוכות ליחס סלחני על טעויותיהן ("לא נורא"), ואילו כאשר בנים שוגים יש ניסיון לכוונם אל הפתרון הנכון; וקיים שימוש בשפה מפלה.
בתיכון, מגיעות התפיסות המגדריות לכדי מימוש בנטייתם של בנים ובנות למגמות שונות, במקרים רבים בעידודם של המורים והמורות. בעוד במגמות הקשורות לאמנות, חברה, ביולוגיה וטיפול ניתן למצוא רוב גדול של בנות, במגמות הטכנולוגיות והמדעיות שיעור הבנים גדול מאוד. עובדה זו מעידה על תפיסה חברתית מסורתית על אודות תפקידי נשים וגברים המושרשת בחברה, המקבעת בסופו של דבר את ההשתלבות בשוק העבודה.
לאור הדברים האמורים מוצעים שלושה ערוצי פעולה קונקרטיים:
- קיום מערך סדנאות והכשרות ברמה הארצית לגננות/ים, למורות/ים ולמנהלות/ים, שמטרתן לזהות הטיות מגדריות בלתי מכוונות ולהפוך את הגן, הכיתה או בית הספר למרחבים שוויוניים יותר.
- הקצאת שעת מגדר שבועית בגנים ובבתי הספר, בכל שלבי החינוך, ובניית מערך שיעורים והפעלות בשלל נושאים החל מהסללה בצעצועים בגילאים הצעירים ועד לזהות מינית ומגדרית אצל מתבגרים.
- קיום תהליך למידה וחשיבה מובנה בקרב מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, בנוגע להבדלים בין נערות לנערים, ללא קשר לשאלה על אודות מקורם. חשיבה כזו תאפשר להציע דרכים להגעה לשוויון הזדמנויות, המתבססות על השונות בין המינים בתחומים שונים, כגון מקצועות הומניים וריאליים.