רקע:
למעלה מ-50% מאוכלוסיית ישראל הן נשים, ולכן אך ראוי שמציאות זו תבוא לידי ביטוי גם בהרכבם של מוקדי קבלת ההחלטות השונים הקיימים במדינה. בנוסף, במציאות הנוכחית, חוויות החיים של נשים ושל גברים הן שונות. לכן, ייצוג מגדרי שוויוני במוקדי קבלת ההחלטות, בהנהלות הבכירות ובמרחב הציבורי והפוליטי בישראל, יוביל הכרה בצרכים, קולות וערכים שכיום נעדרים או לא מקבלים יחס מספק בשיח הציבורי בישראל.
קיימים חוקים שמחייבים את המדינה לדאוג לייצוג הולם במגוון תחומים. שניים מפסקי הדין ההיסטוריים בנושא זה, אותם הובילה שדולת הנשים בישראל, הם בג"ץ הדירקטוריונים ובג"ץ יעל ארן. ישראל אימצה בנושא זה גם את החלטה 1325 של האו"ם, הקובעת כי יש לדאוג לייצוג הולם של נשים בכל פורום שעוסק בקבלת החלטות בסוגיות ביטחוניות, וכן החלטות נוספות.
למרות כל המאמצים לקדם ייצוג שוויוני בישראל, בחוק ובאמצעות בתי המשפט, נשים עדיין סובלות מתת־ייצוג חמור במוקדי קבלת ההחלטות:
- הכנסת ה-20 סיימה את כהונתה כש-35 מתוך 120 חברי הכנסת היו נשים (29%), ובממשלה האחרונה כיהנו רק 4 נשים במקביל בתפקיד שרות. במפלגות החרדיות בכנסת לא כיהנה אישה מעולם.
- בבחירות 2018 לרשויות המקומיות, רק ב-14 רשויות, מתוך 257, נבחרו נשים לכהן בתפקיד ראשת הרשות – 5.4% בלבד. על אף האחוז הנמוך, עדיין מדובר בגידול של למעלה מפי 2 ביחס לבחירות הקודמות, אז נבחרו רק 6 נשים לתפקיד.
- בבית המשפט העליון מכהנות רק 4 שופטות עליונות מתוך 15 שופטים סה"כ. בכך עומד ייצוגן של נשים בבית המשפט העליון על שיעור של 27% בלבד.
- בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, נשים מהוות רק 18%. חלקן של הנשים בכלל המנהלים הבכירים במשק עמד בשנת 2016 על כ-34%, ורק 15.5% מכלל המנכ"לים במשק הן נשים.
הדרישות המרכזיות בנושא זה:
- מתן ייצוג שוויוני לנשים במקומות ריאליים ברשימות המתמודדות לכנסת ה-21.
- התחייבות של ראשות וראשי המפלגות שירכיבו את הקואליציה למנות נשים לעמוד בראש 50% ממשרדי הממשלה ה-35.
- קידום חקיקה שתבטיח ייצוג הולם לנשים בכל המוסדות הציבוריים: ייצוג שוויוני ברשימות לכנסת, במועצות הדתיות, בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ועוד.
- יישום ראוי של החוק והפסיקה בנושא ייצוג הולם בישראל, בכל הגופים הציבוריים בישראל.
- קידום מדיניות של ייצוג הולם מטעם המדינה: המדינה לא תשתתף במימון יוזמות, כנסים או אירועים ללא ייצוג שוויוני לנשים.
