רקע:
בשנת 2018 נרצחו 26 נשים בישראל על רקע מגדרי. בממוצע, נרצחת אישה בישראל בשל מגדרה כל 17 ימים. האלימות והרצח המגדרי חוצים מגזרים, גילים ואוכלוסיות: מניתוח שנערך בידי שדולת הנשים בישראל וארגון ״תזכור״ עולה כי מתוך 26 נשים שנרצחו בשנת 2018 שזהותן ידועה 11 היו מהחברה היהודית, 13 מהחברה הערבית ואחת הייתה מהקהילה האריתראית. 35% מהנשים שנרצחו בשנת 2018 נקטלו בנשק חם ומחקרים מראים כי נוכחותו של נשק כזה במרחב הביתי מעלה את הסכנה לחייהן של נשים פי 3 עד 5. הגיל הממוצע של הנשים שנרצחו על רקע מגדרי בשנת 2018 עומד על 41.7 שנים. המחדלים הקשים בהגנה על חייהן ועל ביטחונן של נשים הובילו לשביתת הנשים הגדולה והראשונה מסוגה מאז קום המדינה ביום 4.12.18.
אלו הן שמונה הדרישות המרכזיות של המאבק:
- תקצוב מלא ושקוף של תוכנית החומש למאבק באלימות נגד נשים ואימוץ כל הצעדים עליהם המליצה ועדת השרים הבין משרדית שגיבשה את התוכנית ותוספת תקציב מעבר ל- 250 מיליון ₪ לצורך יישום תוכנית החומש.
- הכשרה מקיפה של חוקרות וחוקרי משטרה יעודיים בהיקף רחב לטיפול באלימות כלפי נשים ומתן מענה הולם לנפגעות ומתלוננות על איומים.
- שינוי הקריטריונים בעניין סגירת תיק מחוסר ראיות בעבירות אלמ״ב והימנעות מוחלטת מסגירת תיקים אלה בעילת ״נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין״ (״העדר עניין לציבור״).
- הקשחת התנאים לנשיאת נשק חם – ביטול הרחבת התבחינים לנשיאת כלי נשק המאפשרת לעוד כחצי מיליון אזרחים לקבל לידיהם נשק חם וביטול הוראת השעה המאפשרת למאבטחים לקחת את כלי הנשק עמם הביתה.
- העברת חוק האיזוק האלקטרוני לגברים שהוצאו נגדם צווי הרחקה, זאת בכדי לאפשר מעקב אחריהם ומניעת פגיעה בנשים שנמצאות בסיכון.
- טיפול בגברים אלימים. כיום כמעט ולא קיימות מסגרות לגברים אלימים ואין טיפול מחייב לגברים אלימים למעט אלו המצויים בהליך פלילי והופנו לשירותי מבחן.
- הקצאת תקציבים לשיקום כלכלי של נשים נפגעות אלימות כדי לעצור את מעגל הקסמים האכזרי שבו יוצאות מקלטים נאלצות לחזור לבן הזוג האלים עקב תלותן הכלכלית בו. קיימים חסרים גם ברצף שירותי הטיפול בנשים לאחר השהיה במקלט בדגש על תעסוקה (כולל הכשרה מקצועית), השכלה, דיור, מסגרות טיפול בילדים ותמיכה רגשית ונפשית.
- תקצוב מקיף של השירותים בקהילה ובמוסדות כדי שיוכלו לספק מענה לנשים ערביות נפגעות אלימות, לנשים חסרות מעמד ולנשים הזקוקות לטיפול פסיכיאטרי, וכן התייחסות כוללת ונפרדת לצרכים חינוכיים, רגשיים ופסיכולוגיים של ילדים במקלטים ופתרונות לנערים מעל גיל 13 שאינם מורשים לשהות במקלט עם אימותיהם.
