הזכות לאבהות פעילה: המלצות לשינוי מדיניות חופשת הלידה בישראל

מדיניות של חופשת לידה לאבות הוכחה מחקרית כמועילה לאבות ולילדים, וכצעד שבכוחו לייצר שינוי בחלוקת התפקידים המגדרית המסורתית ולהגדיל את השוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה ובבית. בשל כך, מספר הולך וגדל של מדינות מנהיגות חופשת לידה ייעודית לאבות בלבד, כזו שאינה באה על חשבון חופשת הלידה של האם. ישראל טרם הצטרפה למגמה זו, ועל אף שהמדיניות הנוכחית מאפשרת לאימהות להעביר חלק מחופשת הלידה לאב, שיעור הניצול של זכות זו הוא אפסי. על אף העלויות הגבוהות של חופשת לידה השמורה לאבות, זוהי מדיניות משתלמת אשר צפויה להגדיל את ההשתתפות של אימהות בשוק העבודה. נמצא, כי אפילו גידול של 1% בלבד בשיעור ההשתתפות של אימהות יחזיר את ההשקעה למשק.

דו״ח חדש של שדולת הנשים שסוקר את מדיניות חופשת הלידה בישראל ובעולם, ואת החשיבות במתן חופשת לידה ייעודית לאבות. הדו״ח מציע צעדים קונקרטיים לשינוי מדיניות. לקריאת הדו״ח המלא לחצו כאן.

תקציר מנהלות

מדיניות של חופשת לידה לאבות הוכחה מחקרית כמועילה לאבות ולילדים, וכצעד אשר בכוחו לייצר שינוי בחלוקת התפקידים המגדרית המסורתית ולהגדיל את השוויון בין נשים לגברים בשוק העבודה ובבית. בשל כך, מספר הולך וגדל של מדינות מנהיגות חופשת לידה ייעודית לאבות בלבד, כזו שאינה באה על חשבון חופשת הלידה של האם, או מציעות תמריצים משמעותיים אחרים שיעודדו את האבות לקחת חופשה בת כמה חודשים.

ישראל טרם הצטרפה למגמה זו, ומדיניות חופשת הלידה הנוכחית הנהוגה בה מיושנת ומצומצמת ביחס להתפתחויות בעולם. בניגוד למדינות אחרות, ישראל אינה מעניקה לאבות חופשת לידה משמעותית, או זכאות משפחתית לתקופת הורות בתשלום לאחר חופשת הלידה הראשונית הניתנת לאם. על אף שהמדיניות הנוכחית מאפשרת לאימהות להעביר חלק מחופשת הלידה לאב, שיעור הניצול של זכות זו הוא אפסי.

הסקירה שהצגנו מראה, כי ישנם שני תנאים הכרחיים להגדלת שיעורי המיצוי של חופשת הלידה לאבות: תקופה ייעודית לאבות שלא ניתנת להעברה ופיצוי משמעותי על אובדן ההכנסה במהלך החופשה. סוגים נוספים של חופשות, כגון חופשה בתשלום נמוך או ללא תשלום, או זכאות שניתנת בצורה משפחתית, לא מנוצלים או מנוצלים על ידי אימהות בלבד.

ההוצאה הממוצעת לילד בקרב מדינות ה-OECD עבור כל סוגי חופשת הלידה (אימהות, אבהות והורות), עומדת על 12,316 דולר. סכום זה גדול פי 2.6 מההוצאה הממוצעת לילד בישראל, העומדת על כ-4,685 דולר בלבד. גם כאשר משקללים לתוך החישוב את העובדה ששיעור הילודה בישראל גבוה מאשר במדינות אחרות, ההוצאה הציבורית על חופשות לידה נותרת קטנה ביחס להוצאה הממוצעת בקרב מדינות ה-OECD.

מחקרים מראים שמבחינה משקית, על אף העלויות הגבוהות של חופשת לידה או תקופת הורות השמורה לאבות, זוהי מדיניות משתלמת. זאת, משום שהיא צפויה בראש ובראשונה להגדיל את ההשתתפות של אימהות בשוק העבודה, כאשר גם גידול של 1% בלבד בשיעור ההשתתפות של אימהות צפוי להחזיר את ההשקעה למשק.

הדו”ח שם לו למטרה לבחון את מדיניות חופשת הלידה בישראל ולהמליץ על צעדי מדיניות שיגדילו משמעותית את מספר האבות אשר נהנים מחופשת לידה. לשם כך, מוצגים השיקולים העקרוניים אותם יש להביא בחשבון בעיצוב מדיניות חדשה בנושא זה, לצד השוואה בין מדיניות חופשות הלידה בעולם המערבי. הדו”ח המלא כולל השוואה בינלאומית רוחבית וכן דיון עומק במודלים הנהוגים בשמונה מדינות שונות אשר נוקטות במדיניות שמטרתה המוצהרת היא לעודד אבות לצאת לחופשת לידה.

המלצות לשינוי מדיניות

לאור היתרונות הרבים של חופשת לידה משמעותית לאבות והשפעתה החיובית על משקי הבית בכללותם ועל שוק העבודה, אנו רואות חשיבות גדולה במתן תמריצים משמעותיים לאבות לנצל את זכותם לחופשת לידה ולהורות פעילה.

אנו מציעות מודל דו-שלבי, אשר לוקח בחשבון את מאפייניה הייחודיים של ישראל. אנו מציעות, בשלב הראשון, מודל ביניים עם עלויות נמוכות יותר בהשוואה למודל טווח ארוך, במטרה לאפשר שינוי מדיניות ראשון ומשמעותי כבר בתקופה הקרובה. בשלב השני, על מנת ליצור תשתית אמיתית להורות שוויונית ולשינוי חלוקת התפקידים במשק הבית ובשוק העבודה, אנו סבורות שנדרש מודל רחב יותר אשר מאריך בצורה משמעותית את תקופת ההורות הניתנת לאבות לצד הארכת התקופה לה זכאיות האימהות, ומתקרב למקובל במדינות אשר מחילות מדיניות פרוגרסיבית בתחום זה.

שלב ראשון: מודל הביניים – הוספת חודש לחופשת הלידה הקיימת, שבועיים לאב ושבועיים לאם

במסגרת המודל המוצע, תקופה של שבועיים תינתן לאב, באופן בלעדי ובלתי ניתן להעברה. שבועיים נוספים יינתנו למי מבני הזוג (לבחירת המשפחה), כמודל בונוס: רק בתנאי שהאב ינצל את השבועיים הבלעדיים שלו. חודש נוסף זה יינתן בתגמול מלא של 100% מהשכר.

האב יוכל לנצל את אחד השבועות במקביל לאם, אך את השבוע הנוסף יוכל לקחת רק עם חזרתה לעבודה, בטווח של עד תום ,1 שבועות מהלידה, אשר כוללים את 26 השבועות הקיימים בחוק בנוסף לתקופת הבונוס. התגמול על החודש הנוסף ישולם בסוף התקופה, במטרה להבטיח שהאב אכן מנצל את השבועיים שלו, ולאפשר לו לנצל אותם לאחר חזרת האם לעבודה.

עוד מוצע, לבחון לנתק את זכאותו של האב לחופשת לידה לתשלום מזכאותה של האם, כך שגם אבות שבנות זוגן אינן זכאיות לחופשה בתשלום יהיו זכאים לשבועיים בתשלום מלא.

שלב שני: המודל הרצוי – התאמת המודל האיסלנדי למאפיינים של החברה בישראל

המודל המוצע בטווח הארוך עומד על שני עקרונות:

1. אימוץ עקרונות המודל האיסלנדי, אשר מציע חלוקה של חופשת הלידה לשלושה חלקים שווים – חלק אחד השמור לאם, אחד השמור לאב ואחד שניתן לחלוקה ביניהם, לפי החלטתם. לאור שיעור הילודה הגבוה בישראל והמגבלות התקציביות הייחודיות לה, אנו ממליצות על תקופה קצרה מעט יותר מזו הנהוגה באיסלנד, כך שחופשת הלידה בישראל תהיה בת 33 שבועות, בתגמול מלא: 11 שבועות לאם, 11 הניתנים לחלוקה ו-11 לאב בלבד.

2. התרת תנאי הזכאות של האב לחופשת לידה מזכאותה של האם. שינוי הנורמות הקיימות וסיכויי ההצלחה של רפורמת חופשת הלידה ככלי להגדלת השוויון בחלוקת התפקידים המגדרית במשק הבית, תלויים במידה רבה בהנחלת התפיסה כי זכותו של האב להורות פעילה עומדת בפני עצמה, ואינה תלויה בזו של האם. לפיכך, מוצע להעניק את חופשת הלידה לאם כזכות פרטנית לאם, את חופשת הלידה לאב כזכות פרטנית לאב ואת התקופה הניתנת לחלוקה כזכות משפחתית.

לקריאת הדו״ח המלא לחצו כאן.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן