תוצאות מיונים חושפות אפלייה מגדרית חמורה בצה״ל – הפעם נגד גברים

ניב מירטנבאום עבר בהצלחה את המיונים לתפקיד מורה חייל, אבל אז הסתבר לו שהוא ״לא רלוונטי״ - בגלל שהוא גבר. פנינו לצה״ל בדרישה לתקן את ההחלטה שמפלה אדם על פי מינו ותורמת למציאות המחלישה נשים בשוק התעסוקה בישראל

לאורך השנים שימש ניב מירטנבאום כמדריך ילדים נוער, והתנדב במסגרות שונות. הוא זכה להכרה רבה עבור תרומתו החברתית ואף קיבל מילגה והמלצות מגורמים רבים. כאדם תורם ומעורב, שפעילות במסגרות חינוכיות וחברתיות היא בנפשו, שאף מירטנבאום לשרת כמורה חייל. הוא זומן למיונים לחיל החינוך ועבר אותם בהצלחה, אך לאכזבתו בקשתו נדחתה. לדברי צה”ל, התפקיד ״לא רלוונטי״ עבורו – בשל מינו.

בשיתוף עם מרכז תמורה, שלחנו מכתב לראש אגף כוח אדם, האלוף יניב עושר, בנושא אפליה על רקע מין בקבלה לתפקיד בצה”ל. המכתב מציג דרישה חד משמעית לקבל את הערעור של מירטנבאום בנוגע לשיבוצו. בנוסף, מוצגת דרישה לתקן את המדיניות הנהוגה בצה”ל, כך שתנאי הקבלה לתפקיד מורה חייל/ת בצה”ל לא יתבססו על פי מין המועמד/ת, אלא על פי כישורים ויכולות.  

״פיתחתי שאיפה להתקבל להיות מורה חייל, בגלל שזה תפקיד שדומה מאוד לדרך שבה לקחתי חלק בתנועות נוער, קבוצות חינוך שהדרכתי ובכלל השנת שירות שלי, שגם בה אני שואף לקבל כלים בתור מחנך״, מספר מירטנבאום.

״לאחר השיבוץ נרשם לי בבירור ל”ר על ׳מורה חייל/ת׳ – לא רלוונטי, בגלל היותי בן. זאת למרות שבאתר צה”ל כתוב שהתפקיד פתוח לכולם ומנוסח לשני המינים. מה הופך אשה למורה טובה יותר? איך מתבטלת ההתאמה שלי לתפקיד בגלל שאני גבר?״. מירטנבאום מסביר שגם אחרי הצבא הוא שואף להתפתח בתחום ההוראה: ״למה שהצבא יוותר עלי כמורה? חוץ מזה שאני ממש רוצה שישנו את ההחלטה הזאת, אני חושב שיש כאן גם מסר חינוכי בעייתי וצריך לתקן אותו״.

זו לא הפעם ראשונה שצה״ל מפלה גברים 

כדאי לציין שבשנת 2018 השדולה פנתה יחד עם מרכז תמורה לצה״ל באותו ענין ממש: אפליית גברים באפשרות לשרת בתפקיד של מורה חייל בצה”ל. בזמנו הפנייה אז נעשתה בשמו של צעיר שביקש לשרת כמורה חייל נדחתה. גם במקרה שלו, הדחייה נעשתה לאחר שנאמר לו במפורש שהתפקיד פתוח בפני נשים בלבד. בעקבות פנייתינו הוא זומן למיונים, ותיאור התפקיד “מורה חיילת”, כפי שהופיע באתר של יחידת מיט”ב, עודכן. מאז הץפקיד פונה ופתוח לכאורה לשני המינים. כעת, למרות הכל, מסתבר שהתפקיד עדיין סגור בפני גברים ומיועד לנשים בלבד. 

השירות הצבאי בישראל קובע נורמות חברתיות 

כפי שנקבע בבג״צ אליס מילר, בעתירה שהוגשה בסיוע האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים ב-1994, פגיעה בשוויון על רקע מיני בצה״ל מחייבת התערבות: ״מן המפורסמות הוא עד כמה גדולה השפעת אורחותיו של הצבא על כל אורחות חיינו. ובהשרשת ההכרה בחשיבותן של זכויות יסוד אין צה”ל יכול להישאר מחוץ לתמונה. גם עליו מוטל לתרום את חלקו”.

בדו״ח בנושא הסללה מגדרית וחלוקה תעסוקתית בישראל שפרסמה לאחרונה השדולה, נמצא שנשים מרוכזות בשיעורים גבוהים במקצועות ההוראה והטיפול לעומת מיעוטן במקצועות המדע והטכנולוגיה הרווחיים יותר. כדי לתקן את המצב הזה צריך, בין היתר, לשלב נשים במקצועות “גבריים” ולשלב גברים במקצועות “נשיים”. 

השירות הצבאי בישראל נתפס כחוויה מכוננת בתהליך ההתבגרות של חלק נרחב מהאוכלוסייה, כאשר עבור חלק גדול מהנוער זו נחשבת הזדמנות למימוש עצמי ולהתפתחות אישית. לכן מדובר בפגיעה כוללת, גם בנשים וגם בגברים, באמצעות הכפפה לנורמות מגדריות ללא קשר ליכולות אישיות. 

ישנה חשיבות ציבורית גדולה בדרישה לשינוי השיבוץ של ניב מירטנבאום, מאחר שבאמצעותה אנחנו מבקשות לחתור ליצירת שינוי בחלוקת התפקידים הצה״לית, המשמרת ומעצימה תפיסות שמחלישות נשים. חלוקה מסוג זה מנציחה את דמותן של נשים כמסייעות, כמורות וכמטפלות – הן נתפסות כחלשות וזקוקות להגנת החיילים הגברים – שאותם הן צריכות ללמד ולטפל בהם. כך גם מקצוע ההוראה סופג פגיעה, שכן היותו ״נשי״ מורידה את ערכו באופן שמתבטא בשכר, מה שגורם לפגיעה בטיב המקצוע. למעשה, מדובר במעגל: הצבא לא רק ממסד ומעצים את ההבדלים בין המגדרים, אלא שלאחר מכן הוא גם משתמש בהם כדי להצדיק את הבידול שהוא נוקט בו. 

לקריאת המכתב המלא

ניב מירטנבאום. ״למה שהצבא יוותר עלי כמורה? יש כאן מסר חינוכי בעייתי״
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן