אירועים בהפרדה מגדרית במרחב הציבורי פוגעים בחירות של נשים, בכבוד האדם שלהן ובערך השוויון. הפרדה מגדרית מסמנת נשים קודם כל כנשים, ומגבילה את מה שהן יכולות ורשאיות לעשות בהתאם לתפיסה מצמצמת של ״טבען״ כנשים. הגבלת התנועה וההשתתפות של נשים (או גברים) מתעלמת מיכולותיהן, רצונותיהן ושאיפותיהן. הפרדה מגדרית והצבת מחיצה מעלימים את הנשים במרחב הציבורי. לא במקרה במרבית המקרים נשים אינן נמצאות על הבמה באירועים כאלה, או מושבות מאחור או בשוליים, בעוד הגברים מקדימה או במרכז. מחאה נגד תופעת הדרת הנשים היא הכרזה פשוטה: אנחנו כאן. יש לנו נוכחות, קול והשפעה.
אנחנו פועלות לביסוס של מחויבות מוסדות הציבור לשמירה על זכויות האדם, שוויון ככלל ושוויון מגדרי בפרט, בהתאם לערכיה של מדינת ישראל. המחויבות הזאת היא קריטית: היא זו שמייצרת מקום ואפשרות לכל אחד ואחת, ללא תלות במינם. מחויבות שמבטיחה שנשים יוכלו לשהות בכל מקום בו תחפוצנה במרחב הציבורי. זה מאבק על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית שמאפשרת לכל אחת ולכל אחד לשגשג בה. נפרד אינו שווה והפרדה מגדרית לא נועדה לשרת צניעות אלא לאפשרלגברים שמרניים להמשיך ולהחזיק במרחב הציבורי ובמשאבים הציבוריים. התופעות הללו נוגדות באופן עמוק את הדמוקרטיה, ואסור לתת להן יד.
פרסמו בעירך אירוע בהפרדה מגדרית? מנעו ממך השתתפות בגלל שאת אישה? ביקשו ממך להתלבש בצניעות? את חיילת וביקשו ממך לצאת מחדר האוכל, לא לשיר או להתלבש בצורה מסויימת בגלל התחשבות באוכלוסיה אחרת?
זו הדרת נשים ויש מה לעשות עם זה.
מספר עשורים שתופעת ההדרה המגדרית בתחבורה הציבורית מתרחבת בכל הארץ – נהגים שמונעים כניסה של נשים ונערות לתחבורה ציבורית, בין היתר אוטובוס, רכבת, מטוס ואפילו אמבולנס, ו״קווי מהדרין״ שבהם גברים יושבים מקדימה ונשים מאחורה.
שדולת הנשים מלווה משפטית נשים שחוו הדרה מגדרית בתחבורה הציבורית ומסייעת לקבל פיצוי כספי.
צה”ל הוא המוסד המדינתי הגדול והמשפיע ביותר על החברה הישראלית, ובו מתקיים ביתר שאת מאבק כוחות בין מי שגורסים שנשים יכולות וצריכות להיות בכל מקום וללא שום הגבלה, לבין מי שרואים בנשים גורם בעייתי שמפריע לגברים דתיים לקחת חלק מרכזי בצבא.
שדולת הנשים מטפלת בפניות של חיילות והוריהן לגבי אפליה שהן חוות בשל פקודת השירות המשותף או יישום מחמיר שלה.
רשויות מקומיות שמאפשרות הפרדה מגדרית והדרת נשים בשטחן ובאירועים הציבוריים שלהן עוברות על החוק, קופות חולים או מוסדות ממשלתיים אחרים שמורים על לבוש צנוע או מונעים שירת נשים עוברים על החוק.
שדולת הנשים מפעילה קו חם כדי לטפל בכל הפניות הללו וגם לפנות את הגורמים הרלוונטיים ואף לעתור נגד מי שמוכנים לוותר על זכויותיהן של נשים לטובת התחשבות לכאורה בקהילות אחרות.
שדולת הנשים מתמקדת במגוון פעולות לטיפול בבעיה של הדרת הנשים בחברה. היא פועלת להעלות את המודעות לנושא ולקדם שינוי תרבותי ומדיני המבוסס על שוויון. פעילותה כוללת הגשת מכתבים, ניירות ערך למגוון רשויות וארגונים, כולל משטרה ומערכת המשפט, כדי להבהיר ולהדגיש את חוסר ההסכמה להדרת הנשים ולדרוש שינויים מיידיים ומעמיקים.
בנוסף, העמותה מקיימת פרוייקטים וקמפיינים עיתונאיים וחינוכיים שמטרתם לחשוף את ההשלכות השליליות של ההדרת נשים ולעורר מחויבות לשינוי. הם עובדים גם לחיזוק והעצמת הנשים עצמן, באמצעות יצירת קהילה תומכת ופלטפורמות לחלוקת ניסיונות ומעקב אחר תופעת ההדרה והתמודדות עמה. העמותה מבקשת לקדם תודעה ושינוי חברתי, המבוססים על כבוד האדם והשוויון בין המינים, על מנת ליצור סביבה בטוחה ומכבדת לכל הנשים.
הדרת נשים היא תופעה בה משתמשים בדיבור, בתמונות, והתנהגויות שליליות או מגבילות כלשהן כדי להפחית את התרומה, ההשפעה, או הערך הנתון לנשים בחברה.
היא עשויה לכלול ביקורת לא רצינית, תגיות מיניות, או הצגת נשים באופן שאינו ראוי או מפרסם את התרומה והישגיהן. תופעת הדרת הנשים המשפיעה על נשים ברוב התחומים של חייהן, כולל בתחום המקצועי, החברתי, הפוליטי, והמשפטי.
ניתן לקדם פעילויות כמו קמפיינים חינוכיים והעלאת המודעות, להגיש ערעורים, מכתבים וניירות ערך, לקדם מדיניות חוקית ולקחות משפטיות, ולקדם פעילות תרבותית ואמנותית משמעותית.
בישראל, חוק השוויון בתקשורת משנת 1998 מגבה את עקרון שוויון ההזדמנויות בתקשורת, כולל הדרה של נשים. על פי החוק, אסור למדר או להפוך את הנשים לאובייקטים במסרי התקשורת, ואסור להשתמש בתמונות או בנטיות מיניות שמפריעות לכבודן של הנשים. חוק זה מחייב גם את רשויות המדינה להשקיע משאבים בקידום התקשורת השוויונית ובהשתתפות נשים בתכנון ובייצוג בתחום התקשורת.
